עץ יוסף על ויקרא רבה ל:ד

הה"ד יעלוז כו' בתנחומא מייתי המשל מהנצוח דלעיל וסיים לפיכך אמר דוד יעלוז. וכן כאן הכי פירושו שראוי שיעלוז העולם בנציח ישראל ועל זה ירננו ישראל להקב"ה בעצי היער היינו ד' מינים מהם עושים פירות ומהם אין עושים:

ויהי בהיותם בשדה. ס"ל כמ"ד בב"ר פרשה כ"ב שהיו מדיינים על חלוקת העולם:

ומלואה. ולא נכלל מלואה באמרו הארץ. וכן כאן אף דכתיב שדי כתיב בפרטות וכל אשר בו:

ומלואה (תהלים צו) אז ירננו כל עצי יער. א"ר אחא יער וכל עצי יער יער אלו אילנות שעושים פירות. וכל עצי יער אלו אילנות שאינן עושין פירות. כצ"ל ור"ל שבסוף פסוק יעלוז שדי וכל אשר בו כתיב אז ירננו כל עצי יער. ודייק ר' אחא מדלא קאמר אז ירננו עצי יער כדכתיב בד"ה א' ט"ז כל ל"ל. ש"מ שתיבת כל בא לרבויא אילנות שאינן עושין פירות:

שעושין פירות כו' שאין עושין. הן ד' שבלולב שב' מהן עושין פירות וב' אין עושין כדאי' (מנחות כ"ח). ובכולם יחד ירונו ויהללו לה' בסוכות כדמפרש [רד"ל]:

לפני מי. לפי שפשט הכתוב מדבר בגאולה העתידה וא"כ פי' ירננו לפני ישראל ג"כ כמ"ש ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה. לזה אמר שהשתא פי' לפני ה' לפני ה' לבד כי ישראל עצמם הם המרננים לפני ה'. ומקשה למה ירננו כשבא לשפוט הלא אין לשמוח ברעת שום נברא. לזה אמר כי בא בר"ה לשפוט במישרים. כלומר שאין הכוונה להרע. אלא לשפוט במישרים דהיינו לזכותם. וכדדרשינן בירושלמי דר"ה מהאי קרא. ולהכי נקט האי קרא שהוא בתהלים צ"ח ולא נקט קרא דעמים אמונתו שהוא בתהלים צ"ו: