עץ יוסף על ויקרא רבה כג:ה

פתר קרייה במלכיות. שנקראת נשיאות ג"כ:

אונניות ואנגריות. מיני מסים הם:

לבן מכוון כו'. ולא יסורו ממנו וגם לא יהרהרו אחר מדותיו. וגם אין תולין הדבר במקרה. אלא מבקשים מה' שיעזרם:

עיני תמיד כו'. ואע"פ שהמזמור בשם דוד נכתב. תפלה הוא כנגד כל ישראל. והראיה דמסיים ביה פדה אלהים את ישראל:

בגאולת מחר. בגאולה העתידה במהרה קורא כן כדאי' בפ' חלק אימתי קאתי מר א"ל למחר:

כגון חלמיש כו'. כל אלה שמות מקומות ובהם היו דרים רשעי עמון ומואב כדאי' ביבמות דף ט"ו ובקדושין דף ע"ב ובאיכה רבתי:

הה"ד זאת ירושלים כו'. ואע"ג דהיינו בזמן שהיו ישראל במקומות ההם ועתה מפוזרים בין אומות. מ"מ ילפינן מיניה שה' מסבב את ישראל בצריהם. ונפקא מינה שכן יהיו בכל מקום עד שיגאלם:

ומה כתיב בהו. ר"ל בישראל:

ה' בדד ינחנו. וכדמפרש בספרי אמר להם המקום לישראל כדרך שישבתם יחידים בעוה"ז ולא נהניתם מן האומות כלום. כך אני עתיד להושיבכם לע"ל ואין אחד מהאומות נהנים מכם כלום:

הרי הוא כמושה. ודבר זה מיוחד בשושנים משאר צמחים. שהם יותר רכים מכל הצמחים. ולכן השרב ירשום בהם יותר. וכן הפרחתה בטל הוא יותר משאר צמחים. שכל עליה מוסגרות בגבעול שלה הנקרא קיטג"ה וכשירד הטל עליה תפתח ויתפשטו עליה בתוך כ"ד שעות. וכן ישראל גלותם כבד מכל גלות האומות כמ"ש במדרש איכה גבי גלתה יהודה מעוני. והצלחתם בגאולה תהיה גדולה ותהיה בפתע פתאום בלי הדרגה כהצלחת האומות:

היא כמושה. והא דכתיב בין החוחים אתא לומר שע"י שהיא בין החוחים שאין להם ענפים ופרחים שיגינו עליה. לכן השרב מכה אותה הרבה:

שצלו של עשיו קיים. היינו מערכת מזלם. ע"ד סר צלם מעליהם:

מה שושנה אינה בטילה כו'. וכן הוא בשה"ש רבה. וכלומר שלעולם נשאר ריחה בה ואינה בטילה מזה שאפילו כשהיא יבשה ובאיזה אופן שתהיה עמד ריחה בה. וכן ישראל אין ריח מצות ומע"ט בטל מהם שאפילו שהם בצרות לעולם מקיימים מצות ומע"ט. ואפשר שהגירסא מה שושנה אינה נטלת אלא ע"ג ריחה כך ישראל אינן נטלין כו' ופי' שהשושנה אינה נלקטת אלא בשביל ריחה: