עץ יוסף על ויקרא רבה כג:ו

כך לא נבראו הצדיקים אלא לגאותלן כו'. אף דעיקר בריאתן בשביל עצמן אפשר לפרש במה שמחלקן בכל דור כדאי' בפרק הממונה עמד ושתלן בכל דור ודור. שזה כדי להגין על הדורות:

תחלה וסוף. כלומר שמתחלה ועד סוף שע"י שהיא לריח אינה נאכלת ועומדת לפניהם בכל הסעודה:

והן הן לעוה"ב. שהם קיימים לעולם. ע"ד ולא דבר ה' למחות את שם ישראל. כן יעמוד זרעכם וגו'. וכאלה רבים. וג"כ הם לפני ה' תמיד שאין מחליפן באומה אחרת כמ"ש גבי ה' האמירך היום כו':

לגאולת מחר. שהיא עונג ושמחה ומנוחה כשבתות וי"ט: