עץ יוסף על ויקרא רבה כג:ד

ומברך דומה כשושנה. בחזית גרס תו בנוהג שבעולם עשרה בעני אדם נכנסים לבית המשתה וכו'. והכא חסורי מחסרא:

פרוס על שמע. וז"ל הש"ע בסי' ס"ט אם יש ב"א שהתפללו כל אחד בפ"ע ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה. עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר וזה נקרא פורס על שמע לשון חתיכה פרוסה. ע"ש:

לינא חכים. אין אני חכים ובקי:

מתגלגלין ביה. מתפארים בו. מלשון גלוג לאמך דלעיל פ"ה:

על מגן. על חנם:

נתכרכמו פניו. נעשו פניו ירוקים ככרכום:

חולנית. לשון חולי:

תני ליה עובדא כו'. סיפר לו המעשה. אמר ליה ר"ע אם תרצה אדוני שיליף לך. א"ל הן. או פי' שרבי אלעזר א"ל לר"ע רוצה אתה אדוני ללמדני. א"ל הן. וכתב המת"כ שכן עיקר לפי גירסא שלפנינו. אבל לפי גירסת היוחסין דגרס א"ל ובעית מילף א"כ ודאי פירושו שר"ע אמר כן לר"א:

אלפיה. למדו:

לבתר יומין כו'. לאחר ימים הלך ר"א לאותו העיר:

אמרין איתחסם כו' חסמא. יש מפרשים מלשון לא תחסום שור. וקשה איך יקרא חסמא שם גנאי. וכן נראה כאן במדרש שקראו חסמא אחר שידע לפרוס על שמע וירד לפני התיבה אלא פירושו איתחסם אתחזק. מלשון מפני שצריך לחסמן דפרק המביא כדי יין. וכפי' המת"כ והיפ"ת:

מליף לתלמידוי ברכת אבלים. ובחזית גרס מליף לתלמידוי ברכת חתנים וברכת אבלים. וכן צ"ל כאן:

יהוין גוברין בכל מלה. פי' יהיו אנשי חיל בכל דבר: