עץ יוסף על ויקרא רבה א:ה

רבי יהושע כו' פתר קרא כלו' פתר קרא דויקרא אל משה בהאי קרא כי טוב אמר לך עלה הנה. ודעתו שנזכר ויקרא אל משה למעוטי אתא שלו לבדו קרא וכדעת האגדה הקודמת. אלא דס"ל שהטעם לפי שמשה היה מקיים בעצמו כי טוב אמר לך עלה הנה. ולכן אמר לו שאין השעה מצפה אלא לו:

רחק ממקומך ממקום שהיה ראוי לך לפי מעלתך: ואל תעלה מתחילה אל תעלה לישב למעלה. מוטב שתרחק למטה ממקום שראוי לך כדי שיאמר לך עלה עלה:

השפלתי היא הגבהתי הלל כיון בזה מוסר כללי בענין ענוה. שאין הכוונה שמתוך השפלה יבא לידי הגבהה וכבוד. כי גם זה אינו מאומה. כי שוא כבוד המדומה. רק הכוונה כי השפלה היא הגבהת הנפש. שהנפש מתרוממת במעלתה אם היא משפלת עצמה לבקש חכמה. כי מדת השפלות נעלה מאד עד שזה ממדותיו יתברך ומכנוייו הגדולים אף שהוא מגביה לשבת עכ"ז משפיל עצמו לראות ולהשגיח בשמים ובארץ:

מה טעם המגביהי כו' מהאי לישנא משמע דדריש מרישי' לסיפי' ומסיפי' לרישיה. דה"ק המגביהי שבת המשפילי. והמשפילי שבת המגביהי. ועיין בש"ר פ' מ"ה:

א"ל הקב"ה לכה כו' הרי שהוגבה שא"ל שאין כמותו לגאלם:

ה"א בסוף תיבותא כו' פי' כיון דכתיב ה"א בסוף תיבותא על כרחינו נקרא אותו לְכָה בקמ"ץ תחת הכ"ף. כלומר עליך הדבר מוטל דווקא ולא לאחר. משא"כ אילו היה כתוב לך בלא ה"א בסוף. אז אפשר לקרותו לך ג"כ [שהוא ההליכה בציוי] אבל לכה אי אפשר לקרות בציר"י הלמ"ד:

בים עמד לו מן הצד דמדא"ל אם אין אתה בוקעו כו' כדמפרש ואזיל שמעינן שמשה היה פורש עצמו מן הדבר. שמשה היה סבור לפי שהים נברא בב' אינו ראוי להיות נעשה הנס זה ע"י אדם שנברא בששי. ולא חשב שזכותו חשוב מכל העולם. והיה משה סובר שיהיה הנס נעשה ע"י מלאך:

שאם אין אתה בוקעו כו' דאל"כ ואתה למה לי:

שאם אין אתה עולה כו' דייק מדכתיב אתה דה"ל למימר עלה אל ה' ואהרן וכו' ומשה היה סבר שאין מעלתו כל כך גדולה ושלימה שיעלה להר סיני. רק שיעמוד בתחתית ההר:

באה"מ עמד לו מן הצד שסבר שיעמוד בחוץ וידבר עמו ה':