עץ יוסף על שיר השירים רבה א:א:ה

זה שלמה בן דוד שהיה זריז. כן צריך לומר (אות אמת):

נמצא מיופה כו'. שהרי בנין בית המקדש נגמר רק בשבעה שנים ובנין ביתו לא נגמר עד אחר שלש עשרה שנה, וזה אי אפשר לומר על שלמה שיעשה כן:

בבנין בית המקדש היה זריז. דייקו זה מדכתיב (במלכים א' ו, לז-לח) בשנה הרביעית יוסד בית ה' וגו' ובשנה האחת עשרה וגו' כלה הבית וגו'. הרי דנשמע מזה שבנהו שבע שנים, אם כן למה זה מסיים אחר כך ויבנהו שבע שנים, אלא שלא תאמר שנתעצל בינתים מהבנינים ולא התעסק כל השבע שנים בבנין, לפיכך חזר ואמר ויבנהו שבע שנים למימר שנתעסק בו תמיד בשבע השנים (כלי יקר על נביאים ראשונים):

הכל מסייעין את המלך. הוא תירוץ אחר, ובא לומר שיכול להיות שגם בבנין ביתו לא התעצל. ומכל מקום לא קשה נמצא מיופה ומרובה כו', משום שבאמת היה הבנין של בית המקדש יותר מיופה מבנין ביתו. והא דנגמר בשבע שנים, משום דהכל מסייעין כו'. פירוש כשבנה שלמה ביתו כל האנשים סייעו אותו, שהכל מסייעין את המלך, ומכל שכן כשנבנה בית האלהים שהכל סייעו לכבוד ה'. ולכן הכרח שהבריות והרוחות ומלאכי השרת סייעו לבנינו, ולכן נגמר בשבע שנים, אף שהיה מיופה יותר מבנין שלמה, משום דבנין שלמה היה בלי סיוע השדים והמלאכים, ולכן לא נגמר רק עד י"ג שנה אף שלא היה יפה כבית ה':

בית זבול לך בנין בנוי בניתי. כן צריך לומר. ועיין סוף שמות רבה (נב, ד) ובבמדבר רבה פרשה י"ד (סימן ג) ובשוחר טוב. ורבי יצחק נראה דלא פליג על רב הונא, אדרבה מביא ראיה לדבריו, דלהכי כתיב בנה בניתי, משום שהיו הרוחות והשדים ומלאכי השרת מסייעים היה נראה כאילו נבנה מעצמו:

רבי ברכיה כו' שהיתה האבן נושאת כו'. משטחיות המאמר נראה שרבי ברכיה פליג על רב הונא, וסבירא ליה שלא על ידי סיוע הרוחות והמלאכים היה נבנה כל כך מהרה, רק מחמת שנבנה מעצמו ממש שהאבן היתה נושאת את עצמה כו':

והבית בהבנותו. מבנין התפעל (יפה תואר):

בנוי אין כתיב כן. כדרך הלשון:

הדימוס. שורות בנין של אבנים, וכן כתב המוסף הערוך דימוס בלשון יוני יסוד ובסיס הבנין, וגם נקרא כן סדר לבנים ואבנים לבנות:

וכי אבנים יש בבבל. שבבל היא בירידו של עולם:

בכבודו של הקדוש ברוך הוא. בבנין בית המקדש:

לפני מלכי תורה. עם הצדיקים וכדמפרש ואזיל, ונקראו הצדיקים מלכים כמה דאת אמר (משלי ח, טו) בי מלכים ימלוכו, ולא היה נמנה עם חבורה שאין להם חלק לעולם הבא, והם חשוכים בגיהנם:

בקשו לצרף שלמה עמהם. שמצינו בו (מלכים א' יא, ד) נשיו הטו את לבבו ללכת אחרי אלהים אחרים:

אל תגעו במשיחי. ובנביאי אל תרעו, זה שלמה שהיה משוח בשמן המשחה וגם נביא ברוח הקודש (רד"ל):

ראש לשלשלת של יוחסין. כן צריך לומר (ידי משה). ובפסיקתא פרשה ו' איתא שנעשה ראש ליוחסין. (רות ד, יח-כב) אלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון עד וישי הוליד את דוד, ודוד הוליד את שלמה כן היה צריך לומר, ואינו אומר כן אלא (דברי הימים א' ג, י) ובן שלמה רחבעם, עד כאן. ועיין שם מה שכתבתי ביאורו שטעות סופר יש שם בפסיקתא: