עץ יוסף על שמות רבה ט:יג

א"ר אלעזר כו'. כדי לסיים הפרשה בדבר טוב וישועה ונחמה מייתי הכא הא דרבי אלעזר:

במלכות הרשעה הכתוב מדבר. דקרינן בה צר ואויב:

וכל צור מלא. כדכתיב ביחזקאל כ"ו ט"ו. ושם כ"ז ב'. ושם כ"ח י"ב:

אף כאן ונהפכו כו'. כלו' שכמו שבמצרים נהפכו נחליה לדם. כן יהפכו נחליה לזפת. אבל אינו מביא ראייה על דם שהרי בפסוק זה לא הוזכר דם:

לפי שבטלו את ישראל מן התורה כו' ששרפה כו'. פי' לילה ויומם מה שביטלו את ישראל מעסק התורה שנצטוינו בה והגית בו יומם ולילה. היא הסיבה לשריפה. ואח"כ דרשו אומרו לעולם יעלה עשנה סיבת עליית העשן הוא מה שהיה העשן עולה מבית ה' כששרפוהו:

והבית ימלא עשן. ע"ד והר סיני עשן וגו' כי ירד עליו ה' באש [אלשי"ך]:

קול שאון מעיר וכו' בשביל כו'. פי' קול שאון יעלה מעיר בשביל קול מהיכל. ר"ל בשביל שנתנו קול בהיכל כמ"ש קול נתנובבית ה' כיום מועד לפיכך קול ה' משלם גמול לאויביו המחריבים את ביתו: