עץ יוסף על שמות רבה ט:יב

ר"י ור"ג אחד מהם אומר כו'. שורש דבריהם דלכ"ע שכל מכה ומכה היה נמשך זמן חדש ימים בין התראה למכה. והטעם בזה לפי שביאת מכה ראשונה היה באייר שהוא זמן שקוששין קש לתבן כדאיתא בס"ע. ולמ"ד לקמן בבמדב"ר פ' י"א ששלשה חדשים נכסה משה מהם ומכיון שבט"ו בניסן נגאלו נמצא נמשך זמן תשעה מכות כמו תשעה חדשים. כי בבמכות בכורות לא עבר הזמן כי התראה כה אמר ה' כחצות הלילה וגו' בלילה ההוא היתה. ופליגי אסתם מתניתין דפ"ב דעדיות דתנן משפט המצרים י"ב חדש. ולכן צריך לומר שרביעי החדש היתה ההתראה ושלשה רבעים היתה המכה משמשת. או איפכא. ומ"ש כ"ד ימים היה מתרה בהם וז' ימים משמשת המכה. פי' שביום כ"ד שהוא מימי ההתראה המכה מתחלת ומשמשת עד ז' דהוו להו ימי ההתראה ומכה שלשים. וכן למ"ד בהיפך [יפ"ת]:

וימלא ז' ימים להכאה. דהכי משמע כשמלאו ז' ימים אחרי שהוכה היאור אז ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וגו' דהיינו להתרות בצפרדעים:

שהיה מתרה בהם על מכה אחרת. וה"פ וימלא ז' ימים אחרי תשלום המכה כלו' שהוסרה. ובאותן שבעת ימים אלו ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו וגו' כי אותן ז' ימים הן ימי ההתראה: