עץ יוסף על שמות רבה י:א

הה"ד ויתרון ארץ בכל היא כו'. וכן יתפרש הפסוק ויתרון ארץ אפילו דברים שאתה רואה אותם כאילו הן מיותרין כו' בכל היא פי' הן היו בכלל תיבת כל שבפסוק וירא אלהם את כל אשר עשה והנה טוב מאד כי אין לך דבר שאינו לצורך [אלשי"ך]:

כגון זבובים ופרעושים ויתושין הן היו כו'. ס"ל כמ"ד בב"ר פ"ך ארורה האדמה בעבורך שתהא מעלה לך דברים ארורים כגון זבובין ויתושין ופרעושין. ור"ל שנבראין מעיפוש הארץ אחר הבריאה. ולזה אמר כאן שנראים כמיותרים בשביל שלא נבראו בששת ימי הבריאה אלא אח"כ. וא"כ ס"ד שאינן בכלל כל אשר עשה והנה טוב מאד. קמ"ל דמכל מקום טובים הם מצד שמענישין את האדם ברצון המקום ומכריחין אותו להחזירו למוטב:

כגון נחשים ועקרבים. שהם רעים ומזיקין את הבריות וה"א שאינן בכלל והנה טוב מאד קמ"ל דלא אלא הם בכלל וטובים הם מצד שעושין שליחות המקום [ת"נ]:

אמר להון הקב"ה לנביאים כו'. פי' השתא מפרש בכל. שבכל הקב"ה עושה שליחותו ולא כמ"ד דלעיל דאמרו בתיבת בכל מרמז אפסוק את כל אשר עשה וגו':

מה אתם סבורים כו'. הכוונה כמו משה וירמיה שמשה אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה. וירמיה אמר אהה ה' אלהים הנה לא ידעתי דבר. וקאמר הקב"ה שלא יקשה בעיניהם איך יוכלו לעשות. כאי אפילו בעלי חיים קטנים חפץ ה' בידם יצליח ליפרע מן הרשעים אע"פ שאינם ראויין לדבר לפי שאין בהם דעת. וכמו כן תצלח שליחות זו ע"י משה וירמיה וכדומה אע"פ שאינן כדאי לדבר:

אפילו ע"י נחש. כדכתיב וישלח ה' בהם את הנחשים:

אפי' ע"י עקרב. שאינו גדול כנחש. ואפילו ע"י הצפרדע. שאין דרכה לישוך ולהזיק:

שאילולא הצרעת היאך הקב"ה פורע מן האמוריים. שהיו נסתרים והיה צריך לשלח בהם את הצרעה כדכתיב עד אבוד הנשארים והנסתרים גם הצפרדעים הוצרכו כדי לעקור בתיהם שיעלו מן התהום להשחיתן כדלקמן: