עץ יוסף על שמות רבה נ:ה

שבכל דבר ודבר הוא אומר ויעש בצלאל. אע"ג דלא כתיב הכי אלא בארון. ס"ל דכ"מ דכתיב ויעש היינו בצלאל. ואפי' ויעש דכתיב ביריעות וקרשים. קאי אבצלאל הנזכר תחלה. ולא היה צריך לכתוב בצלאל בארון. אלא מפני שזכה שיקרא על שמו טפי ובפי הכל:

לא קפח הקב"ה שכרו. דלא היה פרסום הכבוד הזה לבצלאל לנכות שכרו שאף שפרסמו הכתוב לא קפח שכרו:

אלא יונתן כו' נראה שגם יחזיהו נתן נפשו כמו יונתן אלא מפני שיונתן כתוב ראשונה נקטיה (מת"כ):

אמר להם הקב"ה כו' יתכן שזה המאמר לסיים הפ' בדברי נחמה כדרך המדרש כמה זימני עוד יתכן דמאי דנזכר בצלאל גבי ארון טפי משאר כלים. שרמז שבזכות הארון יזכו לרב טוב הצפון והיינו בצלאל שיהיו חוסים בצ אל כדכתיב מה רב טובך וגו' תסתירם בסתר פניך. ואיידי דבעי למימר ארון מייתי נמי יריעות וכפורת:

ענן יומם וגו' קמפרש הענן והדברים הנזכרים שם להגין ביום הדין:

אני מכפר לכם עונותיכם היינו במה שהיזה הכהן מדם השעיר ומדם פר יוה"כ כנגד עובי הכפורת ואין כפרה אלא בדם:

הערוכה גיהנם שנא' ערוך מאתמול תפתה. והשולחן הוא נעשה ג"כ במערכה כמו שנא' תערוך לפני שלחן. ויכפר מערכה מול מערכה:

שכר טוב שאין בו הפסק כמו שהתורה אין לה סוף כדכתיב ארוכה מארץ מדה. ובתנחומא גרסי' ואני מטיב לכם התורה הצפונה וזה כנגד מה שהתורה צפונה בתוך הארון: