עץ יוסף על שמות רבה מו:ג

מפי הקב"ה נאמר לו פה אל פה אדבר בו. משום דאהרן ומרים דברו רע על משה שפירש מן צפורה אשתו. ולא מצינו שהשיב ה' על זה. ש"מ דבאומרו פה אל פה אדבר בו רמז להם התשובה בזה. ופירושו מפי אל פיו אמרתי לו מפורש לפרוש מן האשה (יפ"ת):

הרי התירן אבל בלאו הכי אע"פ שמפני קדושת הקבלת שכינה אסרו וכבר נסתלק השכינה. עדיין היו באיסור. דכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו:

אלא אף רצונו של הקב"ה כו'. אע"ג דאיתא במס' שבת ד' פ"ו שהסכימה דעתו לדעת ה'. י"ל שההסכמה לא היתה רק במה שלא יתנם לישראל כהק"ו דדרש מ"מ לא היה רצונו שישברם אלא שיגנזם עד שיהיו עושים תשובה. או שיגנזם לעולם:

ראה שבחו של משה. צ"ל כחו של משה. ופשטות ל' המאמר יוכיח זה. וכן הגיה בעל ת"נ ובל' זה תמצא במדרש תנחומא ס"ז ע"ש:

שנא' לכל האותות וגו' ולכל היד החזקה וגו'. א"ל הקב"ה יהא שלום באותו היד והסכימה דעתו ית' עמו. ודריש ולכל היד החזקה כמו חזק ואמץ. והרמז דבענין הלוחות מיירי. וכדאי' בספרי לעיני כל ישראל שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר ואשברם לעיניכם: