עץ יוסף על שמות רבה לג:ז

הה"ד תורה צוה לנו משה. שהתורה תחלה כמאורסה. ומשנתנה שכן ה' בינותם ואיידי דמייתי קרא מפרש ליה בענינים אחרים כדרך המדרש:

ע"י משה אע"ג דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. קאמר שע"י משה כי הוא הסרסור ביניהם:

מפי הגבורה שמעום. כי שתי הדברות זכו למדרגת פא"פ אנכי מ"ע לקבלו עלינו לאלוה. ולא יהיה לך מל"ת. ואע"ג דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים שמעו קלא לחוד. אבל חתוך אותות לא שמעו אלא באנכי ולא יהיה לך (הרמ"ה) וע' בחזית פסוק ישקני:

א"ת מורשה כו' דמורשה משמע מורשה ומנחלת ולפ"ז לא יצדק אלא בעודם אחוזים בה לז"א א"ת מורשה אלא ירושה שהוא שם דבר שהיא ירושתם לעולם. והיינו ת"ח שפירש מן התורה שאע"פ שהיא רחוקה ממנו. מ"מ כשירצה לחזור לא יבוש לשומר איך אשוב ולא אוכל עוד לצאת ולבא בלמודי כאשר בתחלה. כי ע"י זריזותו וחפצו יפתחו לו עוד שערי התורה והידיעה. לפי שהיא כירושה להם וכמשל בן המלך שהביא:

אלא מאורסה מה חתן זה כו'. ולכן לא בא ה' אצל ישראל אלא משה היה הולך אצל שכינה ואח"כ ויהי בישורון מלך שבא ה' בכבודו לגבי ישראל ע"י התאסף ראשי עם יחד. דהיינו מעמד הר סיני. כי מאז שקבלו התורה נתיחד ה' עמהם וצוה לעשות משכן לשכנו. ומאז לא היתה התורה מאורסה אלא כנשואה:

הוא היה פראדורן שתי תיבות פרא דורן. ופרא הוא בל' ירוש' הליכה במרוצה ודורן הוא מלשון בית דירה ממש. וע' בערוך ערך פר הרביעי. ובעל מוסף הערוך הביא שם מלת פראדורן. ופי' בל' יוני הולך לפני השער והכל חד הוא:

מלמד שהתורה ארוסה היא לישראל. שינהג בה מנהג ארוסה בצניעות ולא יגלה טעמי תורה בפני ע"ה כמ"ש הלומד תורה בפני ע"ה כאילו בא על ארוסתו (ארוסת עצמו בפניו):

כא"א לאחרים ע' בפ' ד"מ:

אש בחקו אש זו התורה כד"א הלא כה דברי כאש: