עץ יוסף על שמות רבה לג:ו

הה"ד כי לקח טוב כו' ע' מ"ש בסי' א':

אדם מוכר חפץ כו' המדרש הזה הוכפל והובא בריש הפרשה יש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו כו'. והמסדרן סדר את שניהם משום איזה חדושים שנתחדשו בראשון מה שלא נאמר בשני וכן בשני חידש מה שלא נאמר בראשון (ת"נ):

הוא עצב אחר שידענו שכל חפצו ית' רק להשלמת האדם לא למענו ח"ו. ולכן נתן התורה למען השלמתם ואם לא יקיימו שיחתו בנפשם. ועכ"ז יבקש ה' אותם וייפה הדבר הזה בעיניהם ומבקשם שיקיימו אך לא כן מדות בני אדם המוכרים דבר מה מחמת שהוא עצב שמוכר דבר זה על כן לא יבקש את חברו שישמור אותו:

ושמח הוי כי לקח טוב נתתי לכם. מדכתיב לקח שהוא מקח והדר לשון מתנה נתתי לכם. דריש דה"ק כי מקח טוב בעיני המוכר. לקיחתו כאילו הוא מתנה שלא שייך בה עצבות כדדרש לעיל:

משמרת בעליה כי אין זה כקנינים הזמניים הצריכים עמל לשמרם. אך התורה שומרת האדם שע"י הוא נושע בהשגחת אלהית:

תנחה אותך וגו' ובשכבך תשמור עליך וגו':

לי אתם לוקחים שעי"ז השגחתי בכם: