עץ יוסף על שמות רבה לג:ב

הה"ד עלית למרום כו' דריש ויקחו לי תרומה. וכדלעיל באגדה הקודמת ודרש על זה קרא דלקחת מתנות ואף סוררים כלו' שע"י התורה שהיא כמתנה להם אף שהיו חוטאים שכינה עמהם:

עלוייך עלית דריש ל' עילוי ושבח וע' לעיל ריש פ' כ"ח:

ומשה עלה עכשיו דרשו מל' עלייה ממש:

ת"ל לקחת דרך לקיחה וקנין דבאמת היא שבויה ולקיחה דמצד המלאכים היא שבויה שגברו מצוקים את האראלים וחטפו התורה מידם. ולקוחים הם מצד הקב"ה שהקב"ה מכר לישראל את התורה כמ"ש ז"ל בפ' וכי ימכור את בתו לאמה:

שאדם מוכר הוא מיצר. שכל המוכר בעין רעה הוא מוכר:

ת"ל מתנות באדם וכל הנותן בעין יפה הוא נותן:

כאילו מתנה נתתיה לכם. שבאמת אינה מתנה כי לא ניתנה תורה במתנה אלא למשה בלבד כדאיתא לקמן בפסוק ויתן אל משה וגו'. אבל לישראל אינה אלא כמכירה בזכות אברהם כדאיתא לעיל פ' כ"ח. ובזכות יעקב כדאי' לקמן פ' כי תשא. אלא כדי שלא יאמרו שהקב"ה נצטער במכירתו כינה בל' מתנה (ת"נ):