עץ יוסף על שמות רבה לא:ב

ר' אבהו כו' משל לא' כו'. הנה לדברי ר' אבהו אין שום דבקות וחבור למה שלפניו ואחריו ובוודאי אין כאן מקומו כלל. רק להלן במקרא דשלש רגלים. ואפשר לדחוק שהביא מאמר רק אבהו לכאן לומר שמעלת הצדקה גדולה שמפני זה הוקבעו הרגלים. ואמר שמה שעושה עם העניים מסייע ללמד עליו סנגוריא יותר מהכ אע"פ שיש בידו כמה זכיות אחרות כמה שאמר עושה מצות והוא בן תורה:

כתיב ג' רגלים כו' ומ"ט קרא רגלים ולא חגים. עז"א דג' רגלים קבע הקב"ה (ר"ל שיהיו קבועים לדורות בזכות האבות וקראם רגלים ע"ש ג' האבות שהן ג' רגלי המרכבה כנודע. ואגב אורחיה קאמר ר' אבהו שהתורה ג"כ בזכות האבות. ור"ל דמה שלא ישכח מפיהם ומפי זרעם בכל הגליות הוא בזכות האבות. ולמד זה מואני זאת בריתי אותם וגו' לא ימושו מפיך וגו'. ובריתי היינו ברית האבות. ונתן טעם לזה שאמר שהרגלים הם בזכות האבות הוא לפי שאינן באין לפני הקב"ה ריקנין. ר"ל שע"י שהיו האבות מקריבין קרבנות לה' ועושים צדקה נתן לבניהם ג' רגלים שהם ג"כ יראו פני ה' בהבאת קרבנות ובנתינת צדקה כדאמרי' בספרי גבי ולא יראו את פני ה' ריקם:

מה שהוא עושה עם העניים. דהיינו מתן אדם עם זה מסייעין אותו הסניגורין. והיינו לפי גדולים ינחנו שלמדין עליו שרי מעלה זכות: