עץ יוסף על שמות רבה כג:ט

הה"ד נודע ה' משפט עשה. ופי' אז ישיר וכו' אז ראו שראוי שישיר ישראל ועשו כן. ומייתי מהאי קרא דמפרש ליה במצרים. ומסיים הגיון סלה שאמרו ישראל שהמוטל עליהם הוא להודות לה' על הדבר כדלקמן:

ר' יהושע אומר כו'. מביא פלוגתתם לראיה דבמצרים מיירי דכיון דכתיב משפט סתמא ראוי לאוקמי במשפט היותר גדול:

ועל הים לקו נ' מכות. שמלבד שנטבעו לקו הרבה מתחלה שנלחם ה' עמהם בכמה מכות כדאיתא במכילתא:

שבאו עליו נ' מכות. שלקה בצאן ובגמלים ובאתונות ובבנים ובגופו כמה מכות שאמר יפלח כליותי ישפוך לארץ מררתי וכהנה רבות:

עברה אחת. והא דלא חשיב חרון אפו לאחת. משום דאצטריך לגופא דמכה. וע' בס' זבח פסח:

הוי משפט עשה. דריש משפט נוטריקון כלומר מ' שפטים עשה במצרים [ת"נ]:

ומהו נודע ה'. משום דפשטיה משמע שנודע שהמשפט הוא מה' כשבפועל כפיו נוקש רשע. ולדרשא זו קשה כי משפט מצרים נודע בחוש שמאתו יתברך הוא. ומפרש ליה שנודע כח ה' ע"י המשפט. ובפועל כפיו הוא מילתא אחריתי:

כדכתיב וידעו מצרים כי אני ה'. שה' נודע מצד מה שעשה הדין בהם כדכתיב בהכבדי בפרעה. כי כשהקב"ה עושה דין ברשעים שמו מתכבד בעולם:

מה עלינו לעשות. לפי שתעודת ישראל לפרסם שמו יתברך בעולם כדאמר את ה' האמרת היום. אמרו שמאחר שכאן ה' פרסם שמו במשפט עשה. מעתה מה צריך לנו לעשות רק לומר שירים וזמירות להודות לה' ולהניח זכר לדורות שגור בפיהם וזהו הגיון סלה:

שנאמרה הפ' על פי משה תחלה. ולהכי קאמר אז ישיר משה לרמוז ששר משה לעצמו בתחלה ואח"כ אמרוה אבותינו: