עץ יוסף על שמות רבה כג:ח

רבי יהודה אמר כו'. דריש דהא דכתיב ובני ישראל אתא למימר שהבנים קטנים הם שהכירו הקב"ה ואמרו שירה:

עשיתי את שלי. שהיו משתדלות להזקק לבעליהן שלא תבטל פריה ורביה אע"פ שכפי סבלותם היו רחוקים מזה:

היה יורד הקב"ה כו'. ואע"פ שהמעשים האלו היה ע"י מלאך כדאיתא לעיל פ"א. מ"מ השכינה היתה שם ולכן הכירוהו בים:

שני טינרין. שני עגולים כדלעיל פ"א מלשון טינרי דריאה שהן כמו גבשושית. או פי' סלעים וכדאי' בחזית פ"א. מצור החלמיש מתרגמי' מטינרא תקיפא:

בחור אחד נאה כו'. כינו להקב"ה לבחור נאה כי כחו חזק ויכלתו גמורה. ואמרו נאה ומשובח כי השיגו היותו נקי וקדוש מכל כח גופני. ולכן הביא דודי צח ואדום שהוא משל על הנקות ה' מכל כח גופני. ואמר דגול מרבבה להיות ניכר מרבבות קדש המלאכים. כי הוא סבה הראשונה:

שנא' זה אלי. דמשמע מורה באצבע והיינו שכינתו: