עץ יוסף על שמות רבה כג:יב

הה"ד ויעלני מבור שאון כו'. ס"ל שגם שירת הים בלשון זכר נאמר. ומייתי על זה ויתן בפי שיר חדש לשון זכר. ועל מה שנאמר הזאת לשון נקבה אמר משל כו' שרמז למילה:

מבור שאון ממצרים. דאיקרי בור כדכתב שלחתי אסיריך מבור:

על סלע רגלי זה הים. לפי שנצבו כמו נד נוזלים ונתקשו כסלע. ופי' על סלע אצל הסלע [יפ"ת]. אבל לפי מה דאיתא בסדר נשא פ"ט סי' י"ב פירושו על סלע ממש. דאיתא שם הקפה שלישו של ים שנא' קפאו תהומות בלב ים. והלב שלישו של אדם. והלכו בתוכו ביבשה:

משל לאשה כו'. שלפי שעיקר השירה הדבקות בה' ע"י הכרת כבודו ומאחר שישראל היו משוקצים בגלולי מצרים איך דבקו בה' והשיגו כבודו בנקלה. לכן אמר שזה כאשה מוחזקת בנדות כו'. והעדות ישראל הוא המילה שהוא כוללת תקון המדות שהן סולם לעלות לשלימות המושכלות:

והיו אומרים לבנינו. שפי' לאמר לדורות שבכל מקום לאמר הוא לאמר לאחרים: