עץ יוסף על שמות רבה כג:יג

הה"ד עדה נא גאון וגובה. כפל גאה גאה בעי לפרש שמתגאה על הגאים ומייתי עדה נא גאון וגובה שנכפל לשון הגאות בו יתברך דקאמר ליה הקב"ה לאיוב ואם זרוע כאל לך עדה נא גאון וגובה. אלמא דבהקב"ה נזכר כפול לשון הגאות מפני שהוא המתגאה על כל הגאים:

הכל מתגאים זה על זה. כלומר כל המתגאים אין גאותם בהחלט רק זה על זה עם היות אחר מתגאה עליו מה שאין כן גאות ה' שהיא החלטית שמתגאה על הכל:

חשך מתגאה על התהום. כדכתיב וחשך על פני תהום. והכוונה שקרא למים חשך ע"ד חשכת מים. וקרי לארץ המכוסה במים תהום. כמו שנקרא קרקע הים תהום. והיינו וחשך על פני תהום:

והרוח מתגאה על המים. כדכתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים דהיינו חשך הנזכר וקרא להם ב' שמות בפ' אחד:

והאש מתגאה על הרוח. פי' תולדות האש הוא אור כדאיתא לעיל פר' ט"ו ונלמד מדכתיב בתריה יהי אור ויהי אור:

והשמים מתגאים. שהם למעלה מכולם [תו"נ]:

והקב"ה מתגאה על הכל. שהוא ראש לכל הסבות והמסובבות:

והקב"ה מתגאה על הכל. ממה שלא אמר שהמלאכים מתגאים על השמים וה' מתגאה עליהם. נראה שסובר שה' מניע הגלגל בזולת אמצעי:

ארבעה מיני גאים. והא דלא חשיב נמי לויתן שהוא מלך בדגים. י"ל דלא חשיב אלא הנראין לעין. והכוונה שידעו האנשים שאין מעלה לשום אחד אלא מה' כי הב"ח אינם בעלי תבונה:

נטלו מלכות. שגוברים בכחם על כל דוגמתן כי האריה טורף ואוכל החיות וכן כולם. והאדם שולט על הכל:

ונתנה להם גדולה. שמטבע צורתם נכנעים להם האחרים. כי כולם נכנעים לצורת האדם וייראו ממנו. ואם נמצא עומד כנגדו הוא להדמותו בעיניו כבהמה כדאיתא בפרק שואל. וכן כל החיות נכנעות לצורת האריה. וכל הבהמות לצורת השור. וכל העופות לצורת הנשר:

וע"ז נאמר כי גבוה כו'. כי ה' שומר ורואה עד בא עת פקודתם כי הוא גבוה על כל הגאים ויכניעם בכחו: