עץ יוסף על שמות רבה יט:ח

ת"ל והעברת כל פטר רחם כו'. ט"ס הוא וצריך להיות ת"ל קדש לי כל בכור. ופירושו כיון דבמקרא זה לא נזכר כלל ביאת הארץ. אע"ג דשם נזכר ביאת הארץ מ"מ נתקיים זה מיד להקדישם. ומה מאד מסכימים לזה דברי הרמב"ן בפירוש החומש שהבכורות שהיו אז בשעת יציאת מצרים נתקדשו מיד מפני שניצולו ממכת בכורות אבל הנולדים לדורות לא נהגה המצוה עד כי יביאך אל הארץ. והכי אמרינן פ"ק דבכורות דף ד' ע"ב ע"ש (יפ"ת):

הודיעהו נסים. מפרש שאין השאלה טעם קדוש בכורות דאין התירוץ מספיק שהרי הריגת בכורי מצרים לא היתה אלא בשביל ישראל ולא בשביל בכורי ישראל. לזה אמר שהשאלה הוא על פסח כמ"ש במכילתא כנגד ד' בנים דיברה תורה. והתשובה כי בחוזק יד וגו' על כן אני זובח. ושוב הודיעו כלל הנסים ושלזכרון מכת בכורות קידש הבכורות לסימן והיינו לאות וגו' ונתייחד הסימן על נס הבכורות יותר משאר נסים מפני שהוא בידו הרגם משא"כ אינך ע"י אמצעי היה:

שנאמר וה' הכה כל בכור. ע' מ"ש בפ' י"ז סימן ה':