עץ יוסף על שמות רבה יט:ז

שנאמר בני בכורי ישראל. והיינו יעקב כדלעיל פ"ה שקראו הקב"ה בכור לשון גדולה וחשיבות:

אף אני בכור אתנהו. לענין חשיבות וגדולה. ואע"ג דבדוד מיירי. ס"ל דכנגד המשיח שהוא מזרעו נא':

כך קדש לי כל בכור. מפני שדומים ליעקב בשם בכורה. ואע"ג דקדושת בכורות מפני שהצילם ממצרים הוא כדכתיב בהדיא. יש לומר דס"ל דמשום הא ליכא לאקדושי אלא הנמצאים אז. אבל הנולדים בכל הדורות אין טעם רק משום דדמי ליעקב:

כך היו זוכרים הנסים כו'. פי' שיזכרו יום היציאה לקדשו בכל שנה ולא ישתכח. והוא יהיה סבה לזכירת הנסים על ידו כענין זכור את יום השבת לקדשו. שהמצוה לזכירת יום השבת לקדשו ועל ידי השבת יהיה נזכר הבריאה שעליו בא השבת:

למה כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה. כצ"ל והוא סוף פסוק של זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים:

ולא יראה לך שאור וגו'. הביא קרא דדברים ט"ז ששם כתיב ולא יראה לך שאור ז' ימים שמפורש בקרא:

וכשם שהשבת כו'. לפי שהמשיל יציאת מצרים לשבת לכן ג"כ מסיים ומדמה שוב שבת ליציאת מצרים:

משל למלך כו'. הוא דבר אחר דטעם זכור את היום לפי המשל הזה לומר שאין לשום לב לצרות שעברו עליהם אבל יזכרו יום התשועה ויתנחמו על הכל:

גלים. משל על הצרות:

שנאמר שמחו כו'. לעיל מיניה כתיב תכבד עלי ידך. רני פלט. משמע דה"ק אף שעברו עלי כמה צרות איני זוכר אלא הפליטה: