עץ יוסף על שמות רבה יג:ג

א"ר יוחנן מכאן פ"פ כו'. שהגם שלא יאמרו המינים שמונע ה' מהתשובה ממש. מ"מ זה יאמרו שאין ממנו רצון וסיוע לשיעשו תשובה אחר שמסיר הסבות המביאות אליה מדכתיב כי אני הכבדתי את לבו וגו'. אבל לפי האמת אילו הוה שב בתשובה שלימה לא היה נדחה לשום סיבה. אמנם ריש לקיש דעתו הוא שהקב"ה מנעו ממש מתשובה ועכ"ז אין פ"פ למינים מאחר שבחמש מכות הראשונות לא חזר לכן יסתם פיהם וידעו כי חטאתו בראשונה סבבה לנעול ממנו דרכי התשובה:

הוא יליץ. ר"ל מדלא כתיב הוא לץ. משמע דהוא יליץ קאי אהקב"ה שמסבב ללץ שילוצץ. דיליץ לאחריני משמע:

פעם ראשונה שניה ושלישית. כדכתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. וכדכתיב על שלשה פשעי ישראל דדייק מיניה בפרק בתרא דיומא דעד ג' פעמים מוחלין לאדם:

כיון ששיגר הקב"ה ה' פעמים. כלומר ששלח שלוחו להתרות בו לא השגיח. שבחמש מכות הראשונות חזק לבו מעצמו:

מהו הכבדתי. הא אינו נופל לשון כבדות בלב על הקושי והחוזק:

שהיא מתבשלת שניה כו'. פי' באתר שהיא מתבשלת הקושי נכנס בה כן המצריים כל מה שהיה הקב"ה מתרה בהם היו יותר מתחזקים ומכבידים לבם לבלתי שלח את העם [ת"נ]. וזה לשון המעריך פי' שנעשה לבו ככבד שביריאה אחר שנתבשל פעם שניה שהוא מבושל הרבה שנכנס לתוכו ארטסיס. וענינו שנתקשה ולא נתרכך: