עץ יוסף על שמות רבה יג:ד

גלה הקב"ה למשה כו'. ומפני שכתוב בא אל פרעה דהיינו להתרות בו במכת הארבה וכדכתיב בדברי משה הנני מביא מחר ארבה. ולא נזכר זה בדברי ה' למשה כנזכר בכל המכות. קאמר שגלה לו הקב"ה למשה וכתב משה זה ברמז בתורה ולמען תספר באזני בנך דהיינו הארבה כדמפרש:

בגבולך ולא בגבול בני חם. דבגבולך למעוטי מאי דמהיכא תיתי להביא מכות על שאר ארצות. אלא בא להורות שבזה היה ניכר גבולם. ועיין לעיל פ"י סי' ב':

בני חם. לעיל פ' י"א אי' בני כוש. אבל על נוסחא דכאן בני חם קשה כי גם מצרים בני חם. ויש ליישב הנוסחא דכאן כי עם היות כולם בני חם אולי כוש היה נודע בבני חם טפי מהשאר על היותו בנו בכורו:

עד היכן גבול מצרים. שמתחלה היה מחלוקת בין מצרים ושאר אחיו בני חם על גבולי הארץ ובמכת הארבה למדו צדק עד היכן היה גבול מצרים שהארבה לא הלכו מן גבול מצרים והלאה [מת"כ]:

מהו כן. כלומר למה לא נאמר כן בשאר מכות ויפן ויצא אלא ויצא לחוד. לכך דרשו שראה אותם פונים. וזהו פי' של ויפן שפנה לראות ולשמוע מהם מה יאמרו זה לזה ושמע מהם שהיו מאמינים לדבריו. לכך מיד יצא כדי שיטלו עצה לעשות תשובה [ת"נ]: