עץ יוסף על שמות רבה י:ג

פרעה התחיל כו'. ובכה ובעמך לסדרא אתא. לומר בך תחלה ואח"כ ובעמך ומה שהקדים קרא קמא עבדיך לעמך. היינו למחשבינהו דרך חשיבותם. והשתא מפרש סדר לקותם:

ובכה ראיה שהיה שותה. כלומר מתיבת ובכה ראיה שהיה שותה כו'. כי ובכה משמע בקרבו ממש. ולפי שהמים היו משריצים הצפרדעים אמר שטיפת מים יורדת על לבו ונעשה צפרדע ופי' יעלו הצפרדעים שיצמחו בהם מגזירת עתה נצה:

ונבקעת שם. פי' שהיה בוקע את לבו. ויותר נראה לגרוס ונקבעת שם לשון קביעות [ת"נ]:

ר' יונתן אמר כ"מ כו'. ודרש ובכה שהצפרדעים נכנסו לגופן דרך המשקין ששתה כדבסמוך [ת"נ]:

כ"מ שהיה שם עפר כו'. הוזקק לזה מדכתיב בתהלים שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם דמשמע שהארץ עצמה שרץ צפרדעים וכאן כתיב ושרץ היאור לכך הוצרך לומר שממים ועפר השריצו ומ"ש ושרץ היאור היינו לפי שכל מימי מצרים הן מן היאור:

לא לקו בתיהם של גדולים. והא כתיב ועלו בביתך ובחדר משכבך וגו' וכן כתיב שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם:

ובפסיפס. אבני גזית תרגומו אבן פסיפס:

אלא מלמד כו'. וקאמר שרץ ארצם על מה שהיו בוקעים הקרקע לעלות מהתהום. ועל שהיו מבצבצים ועולין משם נראה כאילו הארץ היתה משרצת אותם:

בית הסתרים. הם הבצים:

ומסרסן. דומיא דצרעה דכנענים כדאיתא בסוטה בפרק אלו נאמרין. ולקמן בפרשה ט"ו קאמר טעם לדבר:

שנאמר וצפרדע ותשחיתם. עיין לקמן פ' ט"ו:

כמד"א כי משחתם בהם. דמיירי בסירוס. דהוסמך למעוך ונתוק וכרות: