עץ יוסף על שמות רבה י:ד

א"ר תנחום כו'. כוונתו לתרץ למה ע"י אהרן ולא ע"י משה:

המים ששמרוך. פירשתי לעיל פ"ט סימן ט':

למה הביא עליהם צפרדעים. דמדה כנגד מדה בעינן כדלעיל פ"ט גבי דם. ומהאי טעמא בעי בכל המכות למה באו:

הביאו לנו שקצים ורמשים. והיו ישראל מתלכלכים ונפשם קצה בזוהמתם לפיכך הביא עליהם צפרדע.

ובשעה שהיו מוזגים כו'. וג"כ נפשם קצה במיאוסן:

ובשעה שהיה מוזגים כו'. איני יודע לחבר ולפרש מהיכן קא מפיק זה [ת"נ]:

צפרדע אחת היתה. פרש"י הצפרדע חדא משמע וכן ותעל לשון יחיד:

והיא השריצה. פרש"י ממעיה יצאו ולדות:

כלה מדברותיך. פרש"י מנע מדבריך ופנה לך להלכות נגעים ואהלות שהם חמורים ובהן אתה מחודד ולא בהגדה:

ושרקה להן. פרש"י ושמעו קולה כל הצפרדעים ובאו:

שהם מעשה שדים. שאחרי שראו שהדם והצפרדעים נעשה על ידם בלטיהם דהיינו מעשה שדים החזיקו לומר שגם מעשה משה כהנה כן [יפ"ת]: