עץ יוסף על שמות רבה א:לה

כמ"ד ראה ראיתי את עני כו'. דסתם ולא פירש כאן מה ראה ומה ידע להכי קאמר דילפינן ראיה דהכא מראיה דהתם. וידיעה דהכא מידיעה דהתם. ויהיה פירוש וירא אלהים החמס הנעשה יותר בגלוי. וידע אלהים. הנעשה בסתר כי העוני מורה על הגלוי כמ"א למען ענותו בסבלותם וידיעת המכאוב הוא הנסתר וכדפי' הראב"ע מכאוביו המכאובים שבלבו [יפ"ת]:

ד"א וירא אלהים שלא היה בידם מע"ט. ולפ"ז יהיה וירא לשון התבוננות. כמו וירא בלק. שהתבונן במעשיהם וידע שאין בהם מעשים טובים [ת"נ]. וא"ת תיפוק ליה שהיה בידם מעשים רעים שהיו עובדים לאלהי מצרים כדלעיל בסימן הקודם וי"ל שע"י רוב העני כאומרו תכבד העבודה נתכפר עונם [יפ"ת]:

סימן התחתון. ב' שערות. והעליון שדים נכונו והם צמל בוחל כדאיתא ביבמות:

אלא מהו שדים נכונו כו'. והשתא ניחא שהקדים שדים נכונו לפי שקודם הגעת הקץ הכין ה' הגואלים:

דכתיב שני שדיך. וקרי להו שדים ותאמי צביה מהטעמים דאיתא בחזית ע"ש:

ושערך צמח הגיע הקץ. אפשר שר"ל כמו אמה העבריה שוצאה בסימני נערות בהבאת ב' שערות:

לכך נאמר וירא אלהים שאין בידם מעשים ליגאל בהן. וידע אלהים ידע. כצ"ל: