עץ יוסף על שמות רבה א:ל

בן עשרים שנה היה משה. לא בן כ' מכוון אלא שלא היה בן ארבעים. ודייק מדכתיב מי שמך לאיש שר ושופט כלומר שמצד אישות וגדולות אין אתה ראוי להיות שר ושופט שבן ארבעים לבינה. ומז' מדות שמנו חכמים לדיינים א' מהם נבון:

ר"ג אמר בן מ' שנה היה כו'. מדקאמר מי שמך לאיש שר ושופט משמע שלא חסר אלא שימה:

אלא שאי אתה ראוי להיות שר ושופט עלינו. כי אנחנו גדולים ממך:

והלא בנה של יוכבד אתה כו'. ר"ל מי הולידך והביאך להיות איש בעולם והלא יוכבד היא ולא בת פרעה שתוכל ליקח לך ממשלה:

נודיע עליך כו'. גם זה מדברי רבנן. שמ"ש הלהרגני אתה אומר הכוונה להזכיר חטאו לומר שיודיעו שהרג את המצרי. ואין לך לבטוח בבתיה בת פרעה כי ידענו שאתה מילדי העברים וידרשו דם הנרצח מידך:

ששם המפורש הזכיר על המצרי. מפרש הלהרגני אתה אומר האם תוציא אומר מפיך להרגני כמו שעשית למצרי:

ששם המפורש הזכיר כו'. והא דלא הרג משה לרשע זה בשם. י"ל כי לא רצה משה להשתמש בשם המפורש לצרכו:

כיון ששמע כן. שאמרו נודיע עליך מה שעשית למצרי. נתיירא. שמא ילשינו עליו מעתה:

ויאמר אכן נודע הדבר ר"י כו'. משום דאכן נודע הדבר משמע לכאורה שכבר נודע הענין שהרג למצרי. ובאמת הא עדיין לא נודע. דהא השתא הוא דגזים הרשע שילשין עליו. לכן פירש דאכן נודע הדבר של דבר השיעבוד [יפ"ת]:

מה חטאו ישראל כו'. ואע"ג דהגזירה היתה מימי אברהם ועבדום ועינו אותם ד' מאות שנה. יש לומר שהיתה תמיהתו שכיון שהם נשתעבדים מכל האומות ראוי שקשוי השיעבוד ישלים הד' מאות שנה ויגאלו:

שנשתעבדו מכל האומות. שכל האומות היו מושלים אז על ישראל שאז היה פרעה מלך על כל העולם והיו במצרים מכל האומות וכולם משלו על ישראל: