עץ יוסף על קהלת רבה ט:ט:א

קנה לך אומנות עם התורה. ואמר אשר אהבת, מימי קדם, מיום שעמדת על הר סיני ונכנסת בברית את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה. ובא להזהיר שלא יהנה מכל אדם בשביל תורתו רק מיגיע כפיו. ונתיישב שלא אמר אשר אתה אוהב כי היינו טועים לומר דמיירי באשה סתם (מכלול יופי):

אבל אסור כו'. עיין בפרק אלו מגלחין דף כ״ג, א:

משום מיעוט פריה ורביה. זה קאי על אין לו בנים ופרנסתן קאי על בנים קטנים. ועיין פרק הנזכר לעיל. רבי טרפון. בפרק הנזכר לעיל גורס יוסף הכהן:

תני מצות האב כו'. עיין בירושלמי קדושין פרק קמא (כט, א):

ובן שמונת ימים ימול. ומכיון שהוא קטן ולא מצי מהיל נפשיה אאביו רמיא מילתא. ועיין בבבלי שלמד מדכתיב באברהם כאשר צוה אותו אלהים ואין צו אלא זירוז מיד ולדורות:

שנאמר ובחרת בחיים זו אומנות. כן הוא בירושלמי (קדושין פ"א ה"ז):

וכל מי שאין לו אשה כו'. עיין בראשית רבה פרשה י״ז (סימן ב) שם נתבאר:

בלא עזר. כדאיתא בפרק הבא על יבמתו (יבמות סג, א) במה אשה עוזרתו לאדם. אדם מביא חטים חטים כוסס, פשתן פשתן לובש, לא נמצאת שמאירה עיניו ומעמידתו על רגליו, עד כאן:

בלא שמחה. דשמחת לבב אשה כדאיתא פרק השואל (שבת קנב, א):

בלא ברכה. שבשבילה הבית מתברך, כי איש ואשה שכינה ביניהם:

בלא כפרה. כדגרסינן בפרק הבא על יבמתו (שם סג, ב). אמר רבי חמא בר חנינא כיון שנשא אשה עונותיו מתפקקים כו':

בלא טוב מנין לא טוב היות האדם לבדו. עיין בראשית רבה שם:

ושמחת אתה וביתך. ומשמע ליה דבית זו אשה שהיא עיקרו של בית:

להניח ברכה אל ביתך. דמדתלי לה בבית ולא קאמר סתם למען יברכך ה' כדכתיב בשאר דוכתי שמע מינה דהברכה תולה בבית. רצה לומר דאין ברכה בלא בית זו אשה (יפה תואר):

וכפר בעדו ובעד ביתו. ולא הוה מצי מכפר בכהן גדול ביום הכיפורים כשאין לו אשה. ומדתלה רחמנא כפרתו באשה סמך גדול לכל אדם שהעדר האשה מעכבת הכפרה (יפה תואר):

ראה חיים עם אשה אשר אהבת. שגם על ידה מאריך ימים יותר:

ואתה שלום וביתך שלום. דהיינו אשתו כדלעיל:

אף אינו אדם שלם. כדאיתא בזוהר ויקרא (ז, ב) ובשאר דוכתי דדכר בלא נוקבא פלג גופא איקרי ואינו נקרא אדם. ועיין נזר הקודש בבראשית רבה פרשה י״ז:

ויש אומרים אף ממעט בדמות. כי אין הדמות העליון מתרבה אלא בעוסק בפריה ורביה בפועל כדאיתא בזוהר (נזר הקודש):