עץ יוסף על קהלת רבה ט:י:א

אם יודע את כו'. כלומר שלא יקבלו ממך חשבון על מעשיך אז עשה מה שלבך חפץ:

מתחמד. היה חומד ומתאוה לראות בחלום את פניו. ורבי אלכסנדרי כבר מת והיה נראה לו בחלום והראהו שני דברים וכדמפרש:

הרוגי לוד. בסוף פרק שני דתענית (יח, ב) פירש״י שני אחים היו פפוס ולוליינוס שנהרגו על ידי בתו של מלך שנמצאת הרוגה ואמרו שהיהודים הרגוה, וגזרו גזירה על שונאיהם של ישראל. ועמדו אלו ופדו את ישראל ואמרו אנו הרגנוה, והרג לאלו בלבד. ועיין רש״י בפסחים פרק אלו עוברין (נ, א). ובפרק קמא דבבא בתרא (י, ב). והערוך ערך הרג כו' הרוגי לוד הם שמעיה ואחיו. ועיין לעיל פ״ג (פסוק יז):

ברוך שהעביר חרפתן כו'. שהקב"ה נקם נקמתן. וגרסינן הראהו שלשה מילין (מתנות כהונה):

אמרין ליה לית כו'. בירושלמי סוף מסכת כלאים (פ"ט ה"ג) יש שצם מאתים תעניות כדי לראותו ולא הועיל. והיה מצטער ואמרו לו חכמים לית את כדאי כו':

אמר לון למה ולא לעית כו'. פירוש אמר להם למה איני כדאי וכי לא למדתי תורה כל כך כמוהו. אמרו לו לא רבצת תורה בישראל כמוהו שהוא לימד לאחרים יותר ממך. ולא עוד אלא שהיה גולה ממקום למקום וגלות מכפרת עון אמר להם וכי אני לא הייתי גולה ג״כ. אמרו לו אתה היית גולה ללמוד והוא היה גולה ללמד לאחרים. וכמו שאמרו פרק הפועלים (בבא מציעא פה, ב) שהיה כותב חמשה חומשי תורה ושתא סדרי משנה והולך למקומות שאין שם מלמדי תינוקות ומלמדם ועושה לתורה שלא תשתכח מישראל:

מאן הוא דכלום כו'. פירוש מי שיש לו כלום שלמד תורה. ודיבר בגרמיה כלום פירוש שלמד בעצמו ולא לימד לאחרים נוח לו כו'. ורמז לו שזכותו גדול לפי שלימד לאחרים (משנת דרבי אליעזר):

צם תלתין. בירושלמי שם גרס תמנין:

אמריי ליה. אמרו לו מן השמים אין אתה כדאי ותענש אם תראנו. אמר להו הראוהו לי ויהיה מה שיהיה. לבסוף ראה דרגין שלו וכהו עיניו. דרגין פירוש מדרגו מכסאו אשר הוא יושב עליו. ועיין בבבא מציעא פרק השוכר את הפועלים:

אין תאמר כו'. אם תאמר שרב אסי לאו אדם גדול היה. תדע מזה. חד גרדיי כו' פירוש אומן עושה בגדי פשתן בא לפני רבי יוחנן ואמר ראיתי בחלומי שהרקיע נופל ואחד מתלמידך סומכו ותמכו בידו אחת. ורמז לרוב זכותו וכחו גדול. אמר לו ומכיר אתה אותו. אמר לו אם יעבירו אותם לפני כלומר כל התלמידים זה אחר זה אכיר אותו. עברו כולם לפניו, וכשהגיע לרבי אסי אמר זה הוא. הרי שהיה אדם גדול, ועם כל זה לא היה כדאי להביט ברבי חייא לגודל מעלתו:

רב הונא כו' כד דמכינא כו'. אמר להם לחכמים שכשימות יכניסוהו אצל רבי חייא. וכשמת העלוהו לארץ ישראל. אמרו כדאי הוא רב הונא שיבא הכא אצל רבי חייא:

מאן עליל כו'. מי יכנס במערה ליתן לרב הונא שם אצל רבי חייא. אמר רבי חגי אני אכניסנו:

אמרין בר כו'. אמרו בשבחו של רבי חגי שכשהיה בר שמונה עשרה שנה שהוא שיעור שנים לישא אשה כדי שילמוד תורה בטהרה והוא לא נשא אשה ורגיל בתלמודו ולא ראה קרי מעולם (עיין רש״י פרק אלו מגלחין). והמעשה זו היתה לעת הזקנה:

עלותך את בעי כו'. פירוש אתה רוצה שתכניס עצמך במערה אצל רבי חייא שאתה איש זקן ואם תמות שם אין אתה משגיח בחייך רק שתשאר שם במערה:

אמר לון עבדין לי כו'. אמר להם עשו לי דבר זה, הביאו חבל וקשרו אותו ברגלי, ואם אני אצא טוב ואם לא תהיו מגררין אותי ברגלי ועשו לו כן:

שררין. פירוש גוררין:

עאל ואשכח כו'. פירוש יהודה וחזקיה היו בניו של רבי חייא. וכשנכנס רבי חגי מצא כתוב במערה של רבי חייא שאלו היו שוים דיניהם שלא הניחו אחריהם כמותם:

תלה עיינוי למסתכלא. רבי חגי זקף את עיניו להביט. אמרו לו השפל פניך:

נפש כו'. כלומר הנח לו מקום שישכב אצלך דיתוב ליה כאן:

ולא קביל עליה למיתב ליה אמרין כמו דלא קביל עלוי מתיב ליה כן זרעתיה לא פסקה לעולם. כך צריך לומר (אות אמת). וכן הוא בירושלמי. ופירושו שלא קיבל רב הונא לשבת שם מענותנותו שנראה לו שאינו כדאי לישב אצל רבי חייא ובניו. אמרו ברקיע כמו שלא קבל עליו לשבת שם בענותנותו כן זרעו לא יפסוק לעולם, וניתן במקום אחר מהמערה. ומדה כנגד מדה הוא שכשם שנזהר בכבודם של רבי חייא ובניו כן יתקיים זרעו המכבדיו על דרך (מלאכי א, ו) בן יכבד אב (יפה מראה):

יצא משם כו'. ויצא משם רבי חגי והיה בן שמונים שנה ונכפלו לו שניו בשכר שנתעסק ברב הונא (יפה מראה):