עץ יוסף על קהלת רבה ט:י:ג

כד דמך. כשמת:

אמרין צפוראי כו' אנן קטלין ליה. מי שיבשרנו במיתת רבי אנו הורגין אותו. מרוב צערם במיתתו:

אזל בר קפרא כו'. הלך בר קפרא ונכנס בחלון והציץ לו עליהם וראשו מכוסה כאבל ובגדיו קרועים, ואמר אחינו בני ידעיה (הוא שם בית אב של ציפורי) שמעוני, מלאכי מעלה ומצוקי ארץ תפוסים היו בלוחות הברית וכלם מבקשים להביאם אצלם וגברה יד המלאכים וחטפו את הלוחות. וזה רמז שרבי נתבקש בישיבה של מעלה ונטלוהו העליונים אצלם אע״פ שהתחתונים היו מבקשים אותי:

אמרין ליה דמך רבי כו'. אמרו לו רצונך לומר שמת רבי. אמר להם אתם האומרים ולא יצא הדבר מפי שתזיקוני:

קרעון מניהון כו'. וקרעו בגדיהם בקול מר ונשמעה קול הקריעה לתוך מקום גופתתה שהוא מקום רחוק שלשה מילין. וקראו על בר קפרא פסוק ויתרון כו':

ואשרוניה כו'. פירוש הניחוהו שמונה עשרה קבוצים. כי דרכם היה לעשות מושבות למת מביתו עד בית הקברות ומתאספים שם העם להספידו כל אחד לפי כבודו. ולרבי עשו שמונה עשר מושבות. או פירושו בתי כנסיות. שהיו בדרך שמונה עשרה בתי כנסיות ובכל אחד הורידוהו להספידו שם:

ואובליניה כו'. והוליכוהו לבית שערים כי שם נקבר ונתארך להם היום:

הגבר. התרנגול:

שרון מצוקין. החחילו להצטער אמרו חי שמא חללנו שבת:

מזומן. פירוש בלי צער ויסורין:

וטלק. פירוש והשליך. ועיין זה בירושלמי פרק ט' דכלאים (ה"ג) ולעיל פרשה ז' סימן כ״ו (פסוק יא):