עץ יוסף על קהלת רבה ח:ט:א

לרע לו לשולט כו' לנשלט. רצה לומר ששניהם נפרעים זה מזה. שמתחלה נפרע זה מזה, ושוב גם הוא נענש עליו כי הוא לא נתכוון לדין שמים אלא עשה כן מזדון לבו להתנקם מחבירו. ועל כזה נאמר מגלגלין חובה על ידי חייב, וכן (אבות פ"ב מ"ו) על דאטפת אטפוך וסוף מטפיך יטופון (נזר הקודש):

אלא אדם כיוצא בו כו'. ולא בעל חי שנאמר עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. ו רבי יונתן מוסיף אפילו מקל כו' וכל שכן בעל חי (יפה תואר ונזר הקודש). ונראה שחסר כאן וצריך לומר קודם מאמר רבי יונתן רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב. וכן הוא בבראשית רבה פרשה כ״ו (סימן ו) עיין שם:

ואפילו במקל כו'. כלומר אע״פ שאין בו דעת כלל, מכל מקום כל דבר שנעשה דין על ידו ראוי לבערו מן העולם. ומייתי לה מדכתיב את עול סבלו וגו' דמשמע שהשחית העול והמטה:

כיום הדין. רצה לומר כמו שליום הדין יפרע מן שבט הנוגש אף כן נפרע אז מסנחריב שהיה כשבט הנוגש, כמה דאת אמר (ישעיהו י, ה) הוי אשור שבט אפי וגו':

אפילו אילני סרק. כשנכשל והוזק האדם על ידן עתידין ליתן דין וחשבון: