עץ יוסף על קהלת רבה ח:ג:א

אלא אחד קורא את כולן מוסר כו'. רצה לומר משום דכתיב מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו, וכמו שמסיים אל תעש תוכחתו של הקדוש ברוך הוא קוצים. וכן הוא בירושלמי פרק בני העיר (מגילה פ"ג ה"ז). וברבה סדר ראה (סימן א) אין מפסיקין בקללות, אמר רבי חייא בר גמדא משום שכתוב אל תקוץ בתוכחתו אל תעשה קוצים קוצים:

משום עמו כו'. רצה לומר וגם משום עמו אנכי בצרה:

קוצים קוצים. פירוש קציצות וחתיכות. דאי כפשוטו הלא כבר נאמר אל תמאס. ומכל מקום אינו יוצא מידי פשוטו ואשמעיין שהעושה אותן קוצין כקץ בהן שאינו חפץ בקרייתן (יפה מראה):

ארוריא. התוכחה:

וגמגם. לא היה מוציאם מפיו באר הטיב: