עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryעץ יוסף על קהלת רבה

עץ יוסף על קהלת רבה ה:ח:ה

Etz Yosef on Kohelet Rabbah 5:8:5 · עץ יוסף על קהלת רבה · free full Hebrew text

Open in the reader →

הוו מתנין בהלין עובדיא. היו מספרים הדין מעשה:

חמא חד כו'. ראה צפרדע אחת שהיתה טוענת ונושאת עליה עקרב אחד ומעבירה על הנהר:

מיגזת. פירוש מעבירה:

אגזיתיה ועבדה כו'. העבירה וכיון שעשה העקרב שליחות שנשתלח לו מן השמים הצפרדע החזירתו למקומו:

דהוה חציד כו'. פירוש שהיה קוצר תבואה בבקעה זו שנקראת בית טופת. וראה עשב אחד ועשה ממנו עטרה לראשו:

אתא חד חויא כו'. בא שם נחש אחד והכה הוא את הנחש והמית אותו:

אתא כו'. בא שם איש אחד ועמד לראות ולהסתכל ומתמה באותו נחש, מפני שהיה חבר ומכיר כחו של אותו נחש. ואמר תמה אני על מי שהמית זה הנחש:

אמר כו'. אמר אותו האיש הקוצר אנכי הרגתיו:

חמא כו'. ראה אותו האיש לזה העשב שנעשה עטרה לראשו והכיר העשב שהוא מגין ומציל מפני ארס הנחש:

אמר ליה יכול. אמר לו לאותו קוצר יכול אתה להסיר זה העטרה שנעשה מהעשב שעל ראשך. אמר הן. וכיון שהסירו מעל ראשו אמר לו יכול אתה לקרב לכאן ולנגוע בזה הנחש בזה המטה שבידך. אמר לו הן:

נשרן איבריה. נפלו איבריו מפני חוזק ארס הנחש:

פיילי. שער:

מרתיע. לשון ניענוע ונדנוד:

והוה מרדיף ליה כו'. פירוש רבי ינאי היה רודף את הנחש מצד זה והיה הנחש חוזר ובא מצד אחר:

רומא. פירוש איש אחד מאנשי רומי:

על מגן. על חנם:

שונתא. חוף הים:

קוליא. עצם של רגל המת:

מצנע לה כו'. כל עוד שהיה מצניע אותה היתה חוזרת ומתגלגלת באמצע הדרך:

בלדר. הוא מי שמוליך כתבים:

ופשפשוניה. חפשוהו בשקו ומצאו אצלו שהיה נושא כתבים רעים על היהודים מעיר קיסרין:

היה עסקן. היה עוסק לראות ולנסות הכל:

סדיין. הוא מענין סדן השקמה. ופירושו אילן גדול ועב:

ותקניה. פירוש עבד ותקן חד קן בגויה:

וסתריה. שבר וקלקל הקן. מה עשה רבי שמעון נתן חד דף במקום הקן ונתן חד מסמר בדף ובסדיין כדי לסתור הקן:

טב לי אנא גנז כו'. פירוש טוב לי שאגניז העשב הזה:

דלא יכלון גנביא. נראה דצריך לומר דלא ילפון גנביא, וכן איתא בויקרא רבה. ופירושו שלא ילמדו הגנבים לעשות כן, שיכירו העשב הזה ויפתחו כל המסגרות ויגנבו כל אשר בבית ויחרבו הבריות:

ואיסתמיית. נעשית סומא:

אכלה עישבא כו'. אכלה עשב אחר וחזרה ונתפתחו עיניה:

עובדא כו'. מעשה היה בשני אנשים שהיו נכנסין באותן שבילין של טבריא, אחד היה סומא ואחד היה פתיח כלומר רואה בטוב. והיה אותו פתיח גדיש פירוש מנהיג וסומך להסומא:

יתבין כו'. ישבו לנוח ולפוש בדרך:

וארעת כו'. ויקר מקרה השעה שאכלו מין עשב אחד, זה שהיה סומא נעשה פתיח וזה שהיה פתיח נעשה סומא, ולא הלכו משם עד שהנהיג אותו שהיה סומא מקודם לאותו שהיה פתיח מקודם:

דסלק מן בבל. לעלות לארץ ישראל, וישב לנוח ולפוש על הדרך, וראה תרי צפורין שהיו מריבין זה עם זה והמית אחד מהן את חבירו:

אזלת חורתיה כו'. הלכה אותה אחרת שנשארה חי והביאה עשב ונתנה עליה והחייה אותו. או פירושו שהלכה צפור אחרת שאינה מאותן שהריבו זו עם זו:

אמר טב כו'. אמר אותו האיש טוב לי שאקח מאותו עשב ואחייה בו מתים של ארץ ישראל:

מיפרא כו'. מיהר ועלה לארץ ישראל ראה שועל אחד מת:

ומקלק. ומושלך:

אמר טב לי כו'. אמר טוב לי שאנסנו בזה השועל אם הוא מועיל להחיות את הכל:

לסולמא כו'. צור נקרא כן על שעולין אליה בגובה מרום הרים כזה שעולה על הסולם:

רמי באורחא. מושלך בדרך:

הדא הברייתא כו'. זה שהבריות אומרים טוב לאיש רע אל תעשה ורעה לא אתת עליך, אבל אם טוב לרע תעשה רע עשית לך:

וארעת שעתא כו'. ויקר לו מקרה השעה וטפת והציף, שצפתה ובאה הבאר על פני המים עד מקום שבו טבל האיש ההוא. שמסגולת בארה של מרים לרפאות השחין כדאיתא במדרש שהביא הכלבו בסוף תפלות מוצאי שבת:

כל קבל כו'. היא מכוונת נגד שער אמצעי של בית הכנסת הישנה דסרוניא. ובויקרא רבה איתא דטבריא:

באיסור במה היו ישראל מקריבים במדבר משהוקם המשכן דתנינן עד. כך צריך לומר (יפה תואר בויקרא רבה):

נוהגין באיסור הבמה כו'. פירוש שהיו נוהגין היתר בבמה שלא כדין, שהרי משהוקם המשכן היה להם לידע מדעת עצמן שלא יקריבו בבמות שאם לא כן מאי רבותיה דמשכן, ולפיכך נענשו והיה חילול שם שמים בדבר. ועיין בזבחים קי״ב, ב (מתנות כהונה):

והוא הורגן. בתמיה: