עץ יוסף על קהלת רבה ה:ח:ד

מה אתם סבורים שאם כו'. עיין בבראשית רבה פ״י (סימן ז) שם נתבאר:

אפילו על ידי נחש. שאינו בר דעת ואפילו . על ידי עקרב. שאינו גדול כנחש. ואפילו . על ידי יתוש. שהיא בריה קלה ונשיכתו קלה. . ואפילו על ידי צפרדע. שאין דרכה לנשוך ולהזיק כלל, שלפעמים יסייע בשליחות כהך עובדא דרבי תנחומא לקמן:

מאן דאמר. פירוש יש מי שאומר:

מאן דאמר מדם הקדשים. היינו פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה שהיו מזין מדמן בהיכל נגד הפרוכת ופעמים היו נוגעים בפרוכת, ודרך נס אע״פ דודאי יבשה היתה נתלחלח הדם ובצבץ ונדבק בחרבו:

ומאן דאמר מדם שעיר של יום הכפורים. הנעשית בהיכל נגד הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ ופעמים נגעו בפרוכת. וניכר היה בפרוכת הזאות דפר ושעיר של יום הכפורים והזאות דפר העלם דבר של צבור ושעיר עבודה זרה, כי אלו היו כסדרן מלמעלה למטה כמצליף ולא אלו, כדאיתא בפרק הוציאו לו (יומא נז, א):

התחיל מחרף וכו'. שסבר שהרג את עצמו:

לא דמי כו'. אינו דומה מי שעושה מלחמה עם המלך במדבר ומנצח אותו כו':

גרגותני. פירוש סל:

מחא נחשולא כו'. הכא נחשול בים:

אמר דומה כו'. כלפי מעלה אמר כן נדמה בעיני שאין כו'. שהיו כל האמות עוברים בשלום, ואניתו לבדו בסערה (יפה תואר):

דור אנוש לא פרע מהם אלא במים וכן דור המבול וכן פרעה. כך צריך לומר:

אלא במים. כדאיתא בירושלמי מסכת עבודה זרה שכל האומות מודים שהקדוש ברוך הוא שליט במים (נזר הקודש ומשנת דרבי אליעזר):

אמר הקדוש ברוך הוא כו'. מפורש בגיטין (נו, ב) שבת קול יצתה ואמרה לו כן:

בריה פחותה. נקראת כן לפי דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה:

נקיטא ברברייא. עם לועז (תהילים קיד, א) תרגם יונתן עם ברברייא. ורצה לומר שקלסוהו שנצח לישראל. וקראם ברברייא בלשון בזוי, כן הוא לפי גירסת המתנות כהונה. והגירסא הישנה נקיטא כדורא, ופירושו תופס כל העולם ככדור וזהו קוזמוקראטור:

נכנס למרחץ. הודיענו הסיבה להכנסת היתוש במוחו, שמרוב תאותו אל השתיה לא עיין בכוסו, וכשהיה שותה נכנס היתוש במוחו (יפה תואר):

פיילא פוטירין. כוס משקין ששותין אחר המרחץ (מתנות כהונה):

קראו לרופאים. וכן הוא בבראשית רבה פ״י, ובגיטין איתא שלא הוציאוהו אלא כשמת, ועיין בבאר הגולה ובספר הברית:

והוה תקיל חד לקביל חד. רצה לומר שהיו שקולים בשוה זה כזה:

כל דהוה דין שני הוה דין שני. כן הוא בבראשית רבה פרשה י', ופירש היפה תואר דשני מענין כמושות. כמו זרעים שצמחו ושני דסדר תעניות (יט, א). ופירושו מיד כשהוציאוהו היה כגוזל, ואחר כך היה הולך ונקטן עד שעמד כיתוש דעלמא. וזה שאמר כל מה שהיתוש היה נחלש ונכמש ונקטן גם טיטוס מתנונה ונחלש והולך, עד שעמד היתוש על שיעורו הראשון ואז פרח כדרכו ואז גם טיטוס מת והכל דרך נס: