עץ יוסף על קהלת רבה ה:ה:א

תהא אנא בו. מתחרט אני בו:

על אותו הקול שאמרת. כך צריך לומר. רצה לומר בשעת הוצאת הנדר מפיו:

בחניפי תורה. אותן בני אדם שמראין עצמן כאילו הם בני תורה ואינם כלום. ועיין לעיל פ״ד סימן ב':

הדא הלכה כו'. הלכה זו אמר לי חכם פלוני ובקי אני בה:

לפני מלאך זה חכם. ובתנחומא סדר וישלח (סימן ח) איתא זה חזן, פירוש שמש של בית הכנסת התובע ממנו מה שנדר לצדקה:

בלשון הרע כו'. עיין דברים רבה פ״ו (סימן י):

מרים אמרה בפיה כו'. בשוחר טוב (מזמור נב) גרס וחבל את מעשה ידיך אלו התופים שנאמר ותקח מרים הנביאה וגו':

מלה בסלע כו'. ופירושו שאע״פ שהדיבור יהיה שוה סלע השתיקה טוב ממנה ושוה שתים. כיון שאינו בדברי תורה השתיקה טובה ממנה ושוה שתי סלעים, שהשתיקה היא כאבן טוב שדמיו יקרים (ראשית חכמה שער הקדושה פרק י"א):

ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. פירוש לעניני הגוף הוא טוב השתיקה, אבל לדברי תורה צריך לדבר (שם):