עץ יוסף על קהלת רבה ה:ד:א

וטוב משניהם כו'. ופירש רש״י (חולין ב, א) לעיל מיניה כתיב את אשר תדור שלם ואפילו הכי טוב אשר לא תדור שמא תדור ולא תשלם הכי מפרש לה. ועיין שם בתוספות:

וטוב משניהם שאינו נודר כל עיקר. פירש"י טוב מנודר ומשלם ומנודר ואינו משלם שאינו נודר כל עיקר, שהרגיל בנדרים בא לידי לא יחל דברו:

אלא מביא כבשתו לעזרה. בפרק קמא דנדרים (ט, ב) פירש הר״ן לאו בעזרה ממש שאסור להביא חולין לעזרה, אלא בפתח העזרה:

שנאמר וכי תחדל לנדור וגו'. לא יהיה בך חטא. דמשמע הא אם תדור יהיה בך חטא:

וטעה ספינתו. אפשר שצריך לומר וטבעה ספינתו. ובמדרשות גרס ושקעה ספינתו:

בים ומת. דמשהא נדרו גורם מיתה לעצמו. משתדור ולא תשלם ראשי תיבות מות (מכלול יופי):

גורם לעצמו שתמות אשתו. רצה לומר שבזה שהוא עצל ומשהא נדרו גורם לו שתמות אשתו:

ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל. ומדקאמר עלי דריש שמתה בשבילו. ומכיון שלא מצינו ביעקב חטא רק איחור הנדר תלינן בזה:

הסירו את אלהי הנכר. ואף על גב דלא אל נכר ממש היה, הוה ליה לתא דאל נכר, וכן דינה אע״פ שאנוסה היתה נחשב כלתא דגלוי עריות, וכן שפיכות דמים דקאמר לתא בעלמא הוא, וכן לשון הרע לתא בעלמא הוא, דיעקב לא ספר לשון הרע רק מפני שקיבל לשון הרע (יפה תואר):

כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך. ומסיים בויקרא רבה (לז, א) מעמך ממך נפרעין ולא מממונך. אך משום דמסתבר לומר שכוונת הכתוב ביסורין ולא במיתה, מייתי דרבי אמי דתלי מיתה בחטא, הלכך הכא דכתיב חטא אפשר שגורם מיתה:

אין מיתה בלא חטא כו'. לפי שגזרת מות באה אף על שגגה, ואין יסורים בלא עון של מזיד. ועיין בתוספות פרק במה בהמה (שבת נה, א) ובויקרא רבה פרשה הנזכר לעיל וביפה תואר: