עץ יוסף על קהלת רבה א:י:א

עליהם ועליהם. פירוש מדהיה לו לכתוב עליהם כל הדברים אשר דבר ה', וכתיב ועליהם ככל הדברים, ומדכתיב נמי כל המצוה אשר אנכי מצוה וגו' ולא קאמר המצוה ולא כל, הרבויין האלו מלמדין שמקרא ומשנה כו' כולם ניתנו למשה מסיני. ועיין בויקרא רבה פרשה כ״ב (סימן א) ובשמות רבה פרשה כ״ח (סימן ו) ופרשה מ״ז (סימן א) ובירושלמי פיאה פ״ב (הלכה ד) וברכות פרק קמא (ה, א) מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן כו' ובמגילה דף י״ט, ב:

תוספתא. של בית רבי ורבי נתן ורבי חייא ורבי אושעיא, שהן ביאור למשניות ותוספת דינין שקיצרו בהן בעלי המשנה (יפה תואר):

והגדות. דרשות דלא נפקא מיניה לענין דינא:

ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות. היינו קצת דינין שמבין דבר מתוך דבר, ודרשות שעל ידן יסמוך דיני המשנה אל המקראות, כגון שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם:

וניתן למשה. כדי שלא יבצר ממנו דבר (יפה תואר):

ליתן גדולה כו'. כך אי אפשר ללמוד תורה אלא מאדם כיוצא בו. שמפי הקדוש ברוך הוא אי אפשר כמו שכתוב (דברים ה, כב) אם יוספים אנחנו וגו', ומכל מקום אינה תורה חדשה שחדשה החכם מעצמו, שכבר היתה לעולמים, שעל הר סיני היו כל הנשמות וכל אחד קבל מה שעתיד לחדש כדאיתא בשמות רבה פרשה כ״ח (סימן ו), אלא שלא הגיע השעה שתאמר אלא עד עתה וכדמפרש:

שמעו זאת. ואין זאת אלא תורה כמה דאת אמר (דברים ד, מד) וזאת התורה. וכן פירש״י בספר ישעיהו בשם תנחומא:

מעת היותה כו'. על דרך שאמרו חז״ל (שמות רבה שם) כל הנביאים העתידים להיות היו בהר סיני בעת מתן תורה. וכן פירוש רש״י בישעיה:

אמרו ליה ישראל לישעיהו. מאחר שהיית שם למה לא אמרת נבואה זו עד עתה:

קינים. חדרים לקבל הנבואה ההיא. כלומר עדיין לא הגיע שעתה שתאמר עד עתה: