עץ יוסף על קהלת רבה א:יא:א

ועל מי נאמר. שיעלו לזכרון לפני ה'. ובילקוט תתקס״ח הביא הגירסא יותר ברורה ונכון ועיין עליו (מתנות כהונה):

של עולם הבא. פירוש לימות המשיח (מתנות כהונה):

ולא נתפרשו שמותם. וגם לא נבואתן משום שלא היה בנבואתם צורך לדורות כדאיתא בריש רות רבה ועיין שם בחזית (שיר השירים רבה ד) פסוק (יא) נופת תטופנה (סימן א):

עתיד להמנות לו כו'. זה איתא בויקרא רבה פרשה י״א (סימן ח) ובתנחומא סוף סדר שמיני:

עתיד הקדוש ברוך הוא לישב כבגורן. זה איתא בויקרא רבה פרשה הנזכר לעיל ובתנחומא סוף סדר שמות וברבה. ופירושו שיהיה יושב אצלם בעגולה כגורן כדרך המלכים כדמפרש ואזיל. והיינו נגד זקניו כבוד פירוש כבוד ה' יהיה נגד זקניו בהיותם יושבים בחצי עגולה ורואים זה את זה (יפה תואר):

וכי בגורן היו יושבין. משמע דקשה לו מפני שאין כבוד מלכים לישב בגורן. אבל בפרק קמא דחולין (ה, א) גרסינן מאי גורן אילימא גורן ממש אטו שער שומרון גורן הוה:

אלא כדתנן סנהדרין כו'. רצה לומר שמקום מושבו נקרא גורן להיותו כחצי עגולה כגורן:

כדי שיהו רואין זה את זה. פירש"י שיהו רואים זה את זה להיות שומעין איש דבר חבירו ומתוכחים זה עם זה עד שתצא הוראה כהלכה, שאילו היו יושבין בשורה שלא בעגולה אין בני תחלת השורה רואה את בני סוף שורתו. ובעגולה שלימה לא היו יושבין כדי שיהיה מקום לצאת ולבא. והיפה תואר כתב מפני סופרי הדינים:

אמר שלמה אני חמיתיה מצומצם. פירוש אני ראיתיו כו'. ורצה לומר שלמה ברוח הקודש ראה בעתיד שהקדוש ברוך הוא יושב עם הזקנים כדלעיל. ואמר נודע בשערים בעלה על עתיד, שאז יהיה נודע וניכר שמראים עליו כאילו באצבע. ולפי זה אשת חיל רמז לכנסת ישראל, ובעלה רמז להקדוש ברוך הוא על דרך (הושע ב, יח) תקראי אישי (יפה תואר):

עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות ראש מחולה כו'. זה איתא בויקרא רבה הנזכר לעיל ובחזית (שיר השירים רבה א) פסוק (ג) על כן עלמות (סימן ג) ובתענית דף ל״א ובירושלמי פ״ב דמגילה (ה"ד). ומחול פירושו עגולה מלשון מחול הכרם דתנן בכלאים (פ"ד מ"א ועוד). וירצה שיסדר הצדיקים סביבו כעגולה והוא יתברך יהיה באמצע. ולהיות השי״ת באמצע אמר שיהיו מראין אותו באצבע, שהאמצע נראה לכל המסובבים. ומה שאמר שהקדוש ברוך הוא יהיה ראש חולה הוא היותו באמצע כמו המרכז לעגולה (יפה מראה):

שיתו לבכם לחילה כו'. ואע"ג דפשטיה דהאי קרא מיירי בירושלים כדכתיב התם הר ציון ירכתי צפון וגו' סובו ציון. י״ל הרמז הזה הרמוז בתיבת חילה מיירי בגן עדן, דאפשר שהכתוב בענין אחד וירמוז בענין אחר (יפה מראה):

לחולה כתיב. לשון מחול הכרם:

שהם חלין לפניו כעלמות. רצה לומר שהם ירקדו לפניו בחוזק ובזריזות (כמו שכתוב בשמות רבה (א, כה) ותלך העלמה שהלכה בזריזות. ופירש״י כעלמה בכל כחה):

עלמות כאילין עולימתא. זהו פירוש אחר, ורצה לומר שהן חולות במחול כעלמות פירוש נערות החולות במחולות. וזהו שסיים כמה דאת אמר בתוך עלמות תופפות:

תרגום עקילס. אסניסאה עולם שאין בו מות. כן הוא הנוסחא בירושלמי ובחזית ובויקרא רבה הנזכרים לעיל. וכתב הערוך תניסאה לשון מות. ולפי זה מפרש המדרש מילתא דעקילס דרצה לומר עולם שאין בו מות. ומפרש עלמות שעולות על מות. ובספר מעריך כתב יש מין מרקחת ושמה איתנסיאה שמצלת מן סם המות וניכרת לרוכלים. וגירסתנו ענתה נסיע פירש באסיפת אמרים זמנו ועולמו נוסע ובא. ודרש תופפות לשון עוף שפורח ונוסע. ועיין ביפה מראה פרק ב' דמגילה וביפה תואר בויקרא רבה:

עלמות בשני עולמות. וכדאמר בפרק אין מעמידין (עבודה זרה לה, ב) גבי עלמות אהבוך קרי ביה עולמות: