עץ יוסף על איכה רבה ד:יט

החליקן. פי' שהפרידם בזרים לחלקי' רבים זעיר שם זעיר שם מן מאה מאה. לפחות של מאה מאה. כי במקום אחד מאה ובמקום אחד מאה. וכן מן מאתים מאתים. שהיו מאתים במקום זה ומאתים במקום זה. ומייתי דתמן צווחין למאתן מאתן. פי' כי בא"י קורין למאתים איש מאתן. כלומר ב' עיירות מלשון מתא אלמא דרכן היה במאה מאה בכל עיר. ולכן למאתים היו קורין ב' עיירות. ולפי פי' המדרש פני ה' פני זעם ה' חלקם כדפרש"י במקרא:

היו משלחין שמן למצרים. שבא"י הי' נמצא בשופע וביחוד בשבט אשר שארצו מושכת שמן כמעיין כדאיתא במנחות פ' הקרבנות. ובמצרים נמצאת תבואה בשופע משא"כ בבבל. ולכן היו מביאים תבואה ממצרים ומוליכין לבבל כדי שתהיה להם ברית שלום עם מצרים ובבל. כדי שיסייעום במלחמותיהם וכמו שנאמר מצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם וכן הוא לקמן פ' ה':

ושלחו אצל פרעה. ושלחו ישראל אל פרעה שיבא לעזרתם:

לשלדותיהם. בפ' אלו מגלחים פרש"י שלדו גופו ובערוך פי' השדרה וצלעותיה הן שלדו. ופי' המקרא כתב רש"י בשם המדרש שהים הציף לפניהם נאדות נפוחים כמין מעי אדם ננערין במים: