עץ יוסף על דברים רבה יא:ב

מדבר במשה שהיה גדול החכמים ואבי הנביאים. וגם היה גדול במדות שהיה נקי כפים מגזל מאומה. והיה לבו שלם ביראת ה' האמתית:

לא חמור אחד מהם נשאתי. וכמ"ש בס' קרח שכך אמר משה אפי' מה שהיה דרכי ליטול לא נטלתי מהם כו'. ובש"ר פ"ד אי' לא חמור אחד מהם נשאתי כו' כך אמר משה כל אותן המסעות שהיינו נוסעים במדבר לא אמרתי לאחד מהן שיטול דבר משלי ויטעון על חמורו. וע"ש ביאורו:

אם אומר לחבירו כזה. כדמפרש למה יחרה:

שאינו תובע צורך עצמו. להיות מלך עליהם שאין מלך בלא עם. אלא כל עיקר מגמתו היה בשביל שינצלו ישראל:

אלא בדין עשה כדאי' בשוח"ט ויפן כה וכה כו' שראה את המלאכים ונמלך בהם והרגו בדין. ועי' בש"ר פסוק ויפן כה וכה:

ולא נשבע למרמה זה משה אף שהיה בשבועתו צד היתר כי היה מפחד פן יגיד לפרעה אם לא יבטיחנו שישב אצלו:

שנא' ויואל משה והוא לשון שבועה כמד"א [ש"א י"ד] ויואל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב כדאי' בתד"א ח"א ריש פ' י"ז. ובש"ר פ"א. ור"ל שנשבע ליתרו שלא ילך חוץ מדעתו. וקיים שבועתו כשהלך בשליחותו של הקב"ה הלך אצל יתרו והתיר שבועתו:

אלא ישיא והוא פועל יוצא לזולתו: