עץ יוסף על דברים רבה יא:א

כיצד הוא צריך לעשות. פי' אם עבר לפני התיבה וטעה בתחלת ברכה ואח"כ נתיישב דעתו ויודע לשוב לתפלתו. כיצד הוא צריך לעשות והשיב ע"ז כך שנו חכמים כו' והוא משנה בברכות. ומסיים למדונו רבותינו והוא בירושלמי על המשנה הזאת אמר רבי יוסי בר חנינא כו'. ואחר כך אמר ד"א העובר לפני התיבה וטעה ור"ל שטעה באמצע הברכה כו'. ומנין הוא מתחיל כלו' מהיכן הוא מתחיל שאפשר שרשאי להתחיל מאמצע הברכה ואמר שיתחיל מתחלת הברכה שטעה. ועי' בצל"ח ברכות דף ל"ד ע"א:

בתחלת מגן וזהו ראש התפלה:

ר"ח אמר אם טעה באחד מברכות אמצעיות. כצ"ל. או צ"ל אם טעה בברכות אמצעיות:

להאל הקדוש ר"ל לסיום של האל הקדוש. וזהו אתה חונן ראש ברכות האמצעיות:

חוזר לתחלת מודים. ר"ל ברכה שלפני מודים הוא רצה. ואולי צ"ל לתחלת עבודה:

ד"א העובר כו' עי' פירושו למעלה וד"א אין פירושו פי' אחר. אלא פי' עוד דבר אחד אמרו ואפשר שתיבות ד"א מיותר. וזה מיירי אם טעה בברכות ק"ש:

ומהיכן למדו שאינו מתחיל מראש אלא ממקום שפסק הראשון:

ומה נתן לו ב"ר פ' ס"א ע"ש:

בכורה לענין העבודה:

ברכה נתן לו ועי' מ"ש בב"ר פ' ס"א:

ממקום שפסק אבא משם אני מתחיל. עי' בנזה"ק בב"ר פ"ק בארוכה:

מנין ממה שקרינו בענין וזאת הברכה ובמה חתם משה אשריך ישראל ואף דוד כשבא לומר תפלה ממקום שפסק משה משם התחיל אשרי האיש. כצ"ל [יפ"ת]. וכ"ה בב"ר סוף פ"ק ובשוח"ט: