עץ יוסף על דברים רבה י:ד

שיש לשמים פה ולב ואוזן. הכוונה על פועלת הדיבור והשמיעה וההבנה:

לאיסטרטיגין תרגום נציב פלשתים אסטרטיגי פלשתאי:

עשה יום טוב ובנמשל היום טוב הוא שעלה נשמתו להעולם העליון ליהנות מזיו השכינה כדאי' בספרי ח"ב פיסקא של"ח עלה אל הר העברים הזה עליה היא לך ואינה ירידה:

שאין הקב"ה גואל את ישראל אלא על ידיהם כו'. שלעתיד יתוקן השמים והארץ וע"י זה יהיה הגאולה שלימה:

ככוכבי השמים כו' וא"כ ברכת ישראל הוא כדמותם וככמותן. וע"ז ביקש שיאזינו לקולו ויריקו עליהם רב ברכות כמו שהם ממולאים בברכה אלהית:

שהן עדותן של ישראל. כלו' שקבע ה' שיהיה פעולת השמים והארץ מתנהגים כפי פעולות ישראל ומעשיהם. כמ"ש אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם:

אפטרופין פי' בל"י ורומיי ממונה ופקיד [מוסף]:

ואיני יודע להיכן נפשי הולכת כו'. כי נגד גודל האהבה המחייבת אותו בעבודת הבורא יתב' כאפס ואין נחשב בעיניו מעשה עבודתו:

תחת כסא הכבוד בשמים כו' צרורה בצרור החיים. ובספר נשמת חיים אי' דע כי הטוב הגמור אשר אליה זוכים הצדיקים הוא ההתדבקות עם השי"ת ולהיות נפשם צרורות בקשר של קיימא בצרור החיים עם השם מבלי חזרת פעם אחרת לגוף העכור הזה כו'. והיפך זה העונש היותר גדול מן הקצה אל הקצה המוכן לרשעים הוא היותם מגורשים מהסתפח בנחלת ה' ונכרתים מלפניו. וזהו מה שאמר הכתוב ונכרת האיש ההוא עכ"ל:

בהם העיד שישנו טבעם לטוב אם ייטיבו מעשיהם. וישנו טבעם לרעה אם ירעו מעשיהם. ובהם חטאו שדימו שהכח ניתנה בידם. לכן מהן לקו כי נשתנה טבעם לרעה עליהם. ולבסוף בהם יתנחמו כי תוסיף השפעתם להריק ברכה על ידיהם במהרה בימינו: