עץ יוסף על דברים רבה א:טו

שאדם אוכל פירותיהם כו'. כתב הרמב"ם כי המצות כולם נחלקים בתחלה על שני חלקים. הא' במה שיש בינו ובין הקב"ה כגון ציצית ותפילין וכו'. הב' מצות התלויות בתועלת בני אדם קצתם עם קצתם כגון האזהרה על הגניבה וכו' וכגון הציווי באהבת איש רעהו וכו'. וכשיעשה האדם המצות שבחלק הא'. יגדלהו הקב"ה עליה לעוה"ב כמו שנתבאר בפ' חלק. וכשיעשה המצות שבחלק הב'. כמו כן תחשב לו לצדקה לעוה"ב לפי שעשה מצוה. וימצא טובה בעוה"ז בעבור שנהג מנהג הטוב בין בני אדם כו' מ"ש:

והקרן פי' והעיקר. ועיין מס' פאה פ"א משנה א' בתוס' חדשים:

איזה כיבוד כו' כלומד עד היכן. וה"ג בירושלמי פ"ק דפיאה:

צאו וראו מה עשה דמא כו'. קשה איך נלמוד מנכרי אשר לא ראה אור תורה ומסברא דנפשיה עבד. וי"ל דרבי אליעזר גמרא גמיר מרבותיו דעד פה כיבוד אב ואם. ולא מייתי מדמה בן נתינה אלא שלא יקשה איך החמירה תורה כל כך, דהא נכרי מסברא דנפשיה עבד וא"כ אין זה רחוק מהדעת [יפ"מ]:

שהיתה אמו חסרת כצ"ל:

מסטרתו מכהו על הלחי:

ליקח ממנו אבן אחת טוב שנאבדה מכלי כהן. בקידושין דף ל"א אי' מאבני האפוד. וכתב הריטב"א מעשה זה היה בבית שני שהרי פרה אדומה שעשה משה הספיקה כל ימי בית ראשון. וכי תימא ומנין היה להם שמיר בבית שני לאבני אפוד שאינו נעשית אלא בשמיר כדאי' בפ' מי שאחזו דהא אמרינן בסוטה משחרב בהמ"ק בטל השמיר. איכא למימר דלאו משחרב בית ראשון קאמר. אלא משחרב בית שני. אבל בבית שני שמיר היה לישראל עכ"ל:

שהיה דר באשקלון. דמא בן נתינה היה דר באשקלון ולפיכך היו באים אצלו:

לא כיבד בריה כו'. בימיו לא ראה. או לא שמע. שקודם לכן לא היה מי שכיבד יותר הימנו:

את בגדי עשו וגו'. ר"ל וגו' בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית וקשה מה ענינם בבית רבקה אחר שהיה לו נשים. אע"כ להיות שם מוכנות לעת שמושו את אביו וזהו שאמר המדרש שבהן היה למוד לשמש את אביו. ור"ל שלכן היה מחזיקם בבית אמו וכנ"ל:

בלב גדול בגסות רוח ובעזות:

מה עשה לי התם הזה. לכאורה הא גנותו היה דורש א"כ מהנכון היה שיאמר מה עשה לי הרמאי הזה. אמנם הרצון בזה כי עשו כיוון לגנות את יעקב מפאת תמימותו. לאמור לקח לו דרך התמימים. למען אשר בתמימותו יצליח בהרמאות כדרך הצבועים [אהל יעקב]:

אותו הר שאבות קבורים כו' את ההר הזה. שחברון שאבות קבורים שם הוא בהר [וכמ"ש יהושע כ"ד] תנה לי את ההר הזה. וכמ"ש בב"ר פכ"ד אין חברון נתונה אלא בהר. ועליו רמז ההר הזה דכאן [רד"ל]: