עץ יוסף על דברים רבה א:יד

כך הן ישראל מעלות על גבי מעלות. כדכתיב [דברים כ"ט] ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. וכן הכהנים מעלה בעצמה נבדל מנפשות לוים. הלוים נבדלים מישראלים. גם כל אחד מישראל אינו דומה בתכונתו לחבירו. וכן בשבע כתות של צדיקים שעתידים להקביל פני שכינה יש שפניהם דומות לחמה. וללבנה. ולרקיע. ולכוכבים. לברקים. ולשושנים. ולמנורה הטהורה שהיתה בבהמ"ק כדאי' בויק"ר פ' כ"ט סי' ב':

אין להם חקר כו'. כמו שהוכיח הרמב"ן בפרשה זו. וז"ל היערות דבש ח"ב דף מ"ג. כבר תמהו איך אמר כי אין מספר לכוכבים. הלא חכמי תכונה מנו. אך התירוץ הוא מה שמצינו בכל זמן מזמנים כוכבים חדשים מה שלא שערו הקדמונים. היעשה ה' חדשות בארץ לברוא כוכבים חדשים. אבל הענין הוא כך כי הגלגל השמיני הוא עב ויש הרבה כוכבים בעובי זה למעלה מזה וזה למעלה מזה. וא"כ בחוש הראות אי אפשר למנות רק אחד. אמנם ברוב הימים כפי סדרו של יוצר בראשית ישנו כוכבים שהם תחת זה מצבם. וינועו בתנועה בלתי שוה עד שיבאו זה רחוק מזה בהרחק מה כפי תנועתם. ומה שהיה מקדם לכוכב אחד נעשו שנים. ואלו הן הכוכבים חדשים הנראים מה שלא היו מקודם. ולא נברא בריה חדשה. ואי לזאת פשיטא שאין לספור הכוכבים כי מי יוכל לדעת כמה כוכבים זה למעלה מזה ברום עובי הרקיע ואינם נמנים עפ"י הראות כי אם אחד. והם באמת שתים שהם הרבה עכ"ל. וזה שאמר המדרש מה הכוכבים הללו אין להם לא חקר ולא מנין. כך ישראל אין להם לא חקר ולא מנין. ור"ל שבזה נדמו ישראל עם הקודש לכוכבים שהגם שלמראה עינינו הוא אחד. באמת הוא הרבה. כמו משה רבינו ע"ה שהיה שקול כששים רבוא. ויאיר בן מנשה שהיה שקול כרובה של סנהדרין. וכן מצינו בכמה צדיקים. וכדאי' בבמד"ר פ"ב א"ר סימון ויצא בן אשה וגו' לאלו יש מספר אבל לצדיקים אשר לא ימד ולא יספר:

מה הכוכבים שולטים מסוף העולם ועד סופו. כי הם פועלים בעולם איש איש בפעולתו המיוחדת. כסיל מחמם. כימה מצנן. הלבנה על תגבורת המים וכדומה. וכן ישראל שולחים על ההשגחה הנסיית כפי מעשיהם הטובים כן תברך העולם כמ"ש אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם:

בחמה כו' שהם גדולים. ופעולתם יותר גדולה בארץ. כי היה לו להמשיל ישראל שפועלים גדולים הם בעולם:

מנין שכן כתיב כו'. פי' מנין שישראל לא יהיה להם בושה לעוה"ב שנאמר וידעתם וגו' ובסיפיה ולא יבושו עמי לעולם: