עץ יוסף על בראשית רבה צט:יב

מאשר שמנה לחמו שבנותיו נאות. רצה לומר לחם לשון נקי. ועל ידי כן נישאות לכהנים גדולים. והיינו שמנה לחמו שהוא מעמיד בגדי שמונה כדלעיל פרשה צ"ח:

בבנותיו שכולם יאהבוהו על זה דאל"כ מאי שנא אשר להיותו רצוי אחיו. וכי שאר השבטים שנואים לאחיהם:

זו בקעת גנוסר שהיא בחלק נפתלי דהיינו כנרת כדלעיל פ' צ"ח:

הנותן אמרי שפר שארצו מתברכת שנא' כו'. נראה שצ"ל שארצו מתבכרת והן מבכרין מפירותיהן למלכים. כלו' שע"י שהיא מבכרת מוליכין פירותיה למלכים בשעה שאינן נמצאין עדיין בשום מקום וע"י זה משפרין ומהללים המלכים דבריהם שהם מושגחים מה' בכל עניניהם. וזהו פי' אמרי שפר. ומלות שנא' נפתלי שבע רצון אין כאן מקומו כי אם אחר מלת מתרצין שדרש עוד הפעם הנותן כו' שפירושו שאם היה בלבן עליהם היו מתרצין וע"ז מסיים שפיר שנא' נפתלי שבע רצון (יפ"ת):

וכי פורת לית הוא יוסף. ר"ל דפורת הוא לשון תוספת ורבוי והרי גם שם יוסף מורה על כך. וא"כ מה הברכה מורה יותר מן השם שהוא יוסף. ומתרץ דבן פורת אתא לרמוז שע"י פרות נתגדל (נזה"ק):

בגאיו (תהלים קט"ז) :

אתהלך לפני ה' בארצות החיים. הנה תיבות אלו ברוב ספרים אינן רק במדרש של יפ"ת. וכתב המת"כ בגאיו אתהלך בטעות נפלה לכאן ומקומו הוא בפרשה צ"ו ועיין שם אמר רבי אלעזר דברים בגו בגאיו היינו בגו ובירושלמי דכלאים ופרק הנושא גרס הכי דברים בגאיו עכ"ל: