עץ יוסף על בראשית רבה ק:א

דעו כי ה' הוא האלהים ר"י ב"ס כו'. קאי על ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי (בראשית מ״ט:כ״ט) ועל זה אמר שהכוונה בזה ליעקב שהוא מסר נפשו ברצונו למות כי טוב לו המות ליאסף עם אבותיו. כלו' אני מדעתי ומרצוני כמ"ש מי אני נכנס למקום פלוני. משא"כ אני מת משמע בע"כ שהמיתה בלא רצון אדם הוא. ולזה מייתי קרא דעו כי ה' הוא האלהים וגו' דמפרשו ר' אחא ולו אנו משלימים ומוסרים את נפשותינו ברצון טוב (יפ"ת):

ריב"ס ורבי אחא לא פליגי רק דמר דריש הכתיב ומר דריש הקרי (יפ"ת ומנחת שי):

משלימין נפשינו פירוש מוסרים נפשנו. מלשון אני השלמתי נאמן לנאמן דלעיל פרשה צ"ד. והכוונה שלא יקשה בעינינו המות שה' נותן וה' לוקח וטובה המותה לחסידיו שהנפש תשוב אל האלהים אשר נתנה. וזכרון זה במזמור לתודה לפי שמברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה. שאפילו במיתה יש להודות כי ה' נתן וה' לקח (יפ"ת):

ויכל יעקב לצות את בניו שלשה צויים נאמר בענין. כל זה ל"ג הכא (יפ"ת):

אם זכיתם לכם כו'. כלו' אם תטיבו מעשיכם ותקיימו מה שאני מצוה אתכם לעשות אתי לקבור במערת המכפלה תזכו בי בעצמי ואהיה אצלכם כאילו איני מת. ודריש הכי אליהם אני נאסף כלו' אליהם ואצלם. ואם לאו קרי ביה אני נאסף אל עמי (מת"כ):