עץ יוסף על בראשית רבה צז:ה

כשם שקדמו כאן כו'. דק"ל מה ת"ל וישם את אפרים לפני מנשה הרי כבר נא' כאפרים וכמנשה. אלא ללמדך שהדים אפרים לכל דבר כדמסיק:

קדמו בתולדת אלה תולדות בני אפרים ואח"כ אלה תולדות בני מנשה. ביוחסין לבני אפרים תולדותם למשפחותם ואח"כ כתיב לבני מנשה. כ"ה הגיר' בכל הס' והיא מוטעת. וכבר תקנה בעל מת"כ וז"ל ה"ג קדמו בתולדות לבני אפרים תולדותם כו'. אבל גיר' הספר אלה תולדות כו' ביוחסין כו' הוא טעות כי אין זה מקרא בשום מקום וגם הוא תולדות הוא יוחסין. ובעל יפ"ת כ' דה"ג קדמו בתולדות בתחלה תולדות אפרים ואח"כ תולדות מנשה. ואולי מדכתיב וירא יוסף לאפרים בני שלישים וגו' גם בני מכיר בן מנשה. וההפרש בין תולדות ליוחסין. שתולדות פירושו שהוליד תחילה בנים. ויוחסין הוא לדעת יחס כל אחד:

קדמו בנחלה זאת נחלת בני אפרים ואח"כ זאת נחלת בני מנשה. נראה דצ"ל ואח"כ נחלת בני מנשה ומה שמצינו בפרשה פנחס ופ' מסעי שהקדים מנשה לאפרים י"ל שלא הקדים תמיד אפרים אלא בקדימת מעשה כמו בנחלה וכדומה. אבל לענין קדימה בכתוב מקדים לפעמים גם למנשה מפני כבוד בכורתו אע"פ שאפרים גדול ממנו (נזה"ק):

קדמו בברכה שכל המתברך בהם מזכיר ראשונה את אפרים לפני מנשה:

קדמו בברכה וישם את אפרים כו'. פי' קדמו בברכת יעקב עצמו: