עץ יוסף על בראשית רבה צו:ג

כתיב אין אדם כו'. דלהכי קאמר ויקרבו ימי ישראל לומר שעם היותו ישראל כי שרה את אלהים. עתה שקרבו ימיו הוזקק להשפיל עצמו ליוסף (יפ"ת):

שלא יהיה אחר תוקע בהן והן באין אצלו. וכן הוא בספרי סדר בהעלותך. ורצה לומר שלא יהיה אפילו יהושע תוקע בהן והן יבואו אצלו ע"י החצוצרות ומשום דהוכרח לגונזן הקדים גניזתן בחיי משה קודם מותו משום ואין שלטון ביום המות:

דכתיב הקהילו אלי כו'. ולא תקעו אותו היום בחצוצורת שנגנזו בחייו והיינו לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות. שהחצוצרות דרך מלכות ושולטנות הוא כדלקמן בבמדב"ר פ' ט"ו. והשלטנות מדמיונות בני אדם בעוה"ז וכשנוטה למות כל עניני העוה"ז כלא חשיבין:

והיכן היה משה והלא משה שם היה כדכתיב לעיני משה ואיך ידבר פנחס לפניו:

אלא לקיים ואין שלטון ביום המות. כלומר שהי' מה' שתתעלם ההלכה ממשה ופנחס יהא רואה ויזכור הלכה שהבועל כו' קנאין פוגעין בו. משום ואין שלטון ביום המות ואין מות אלא השפלה כמו כי מתו כל האנשים דהיינו שירדו מנכסיהן כדלעיל פרק ע"א. וכלו' שלא יועיל השלטנות כלל ביום שהגיע עת השפלתו והעברת השררה לאחר:

אלא ויקרבו ימי דוד. משום ואין שלטון ביום המות:

התחיל משפיל עצמו לפני יוסף וא"ל כו'. כי אע"פ שהיה צריך לו לא היה לו להשפיל עצמו לדבר כך בל' הכנעה יתירה. אלא ה"ל למימר סתם בלשון צווי וגזרה כדרך גזירת האב על הבן שהבן מחוייב לקיים גזירתו של אביו אלא ודאי כך הוא טבע ב"א שלא לדבר בלשון שלטנות קרוב למיתה: