עץ יוסף על בראשית רבה פט:א

קץ שם לחשך כו'. שהיה מן השמים קץ קבוע לביטול חשך מאסר שלו. ומייתי סמך לזה מקרא קץ שם לחשך. ותחלה דריש ליה בדרש אחר כדרך המדרש (יפ"ת):

זמן ניתן כו' באפילה כלו' באפילת יצה"ר הנקרא חשך המחשיך פני הבריות וכדאיתא בתנחומא. שעתיד הקב"ה להעבירו מן העולם. וקאמר ומאי טעמיה כו' ר"ל ומאי טעמא יתבטל הצה"ר לע"ל. הא הצדיקים מקבלים שכר טוב על ידו ומשני מפני שכל זמן שיצ"ה בעולם כו' שמפני שבא ממנו לעולם ג"כ אופל וצלמות הוא כח המות שהוא משורש הרע ע"כ יתבטל לעתיד שהוא עולם שכול טוב (נזה"ק):

זמן נתן ליוסף כו'. משום דל' קץ משמע על זמן משוער מתחילה שהגיע קצו. ולכן כתיב כאן ויהי מקץ שנתים ימים שהיה זמן נחתך על יוסף שישב ב' שנים יותר לפי שתלה בטחונו בשר המשקים וכדלקמן. וכשנשלם זמנו היה מאת ה' שיחלום פרעה חלום זה שיצא יוסף מן הסוהר ע"י זה (יפ"ת):