עץ יוסף על בראשית רבה פו:ב

ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ. ויוסף הורד מצרימה כבש בהון המד"א וירד מים עד ים. שלט בהון המד"א כי הוא רודה בכל עבר הנהר. נסחון נסח יתהון מאתריהון המד"א (שופטים י"ד) וירדהו. כצ"ל (א"א ומת"כ) ור"ל כבש בהון בכח ובחזקה ובנצחון כענין שנא' וירד מים עד ים דהוא דרך מלחמה. וזה כדאמרי' בפ"ק דסוטה ויוסף הורד מצרימה אל תקרי הוריד אלא הורד שהוריד איצטגניני פרעה מגדולתם. ותו דריש לה מלשון שליטה מרצון. והיינו במה ששלט על המצריים שמעצמם נכנעו לו. ועז"א המד"א כי הוא רודה בכל עבר הנהר שפירושו שמעצמם נכנעו לו לשלמה עבור חכמתו. ותו דריש מל' הורד דנסח יתהון מאתריהון כד"א וירדהו אל כפיו שהוא מל' העתקה והסרה. וכן יוסף העבירם ממקומם כמ"ש ואת העם העביר לערים. ותו דריש מל' הוריד שהוריד אבינו יעקב למצרים:

למקולין לבית המטבחים:

על כרחה מפני רחמה על בנה:

יעקב אבינו ראוי כו'. היה ראוי שירד שמה כדרך הגולים:

בני בכורי הוא יעקב שנא' בני בכורי ישראל ואני מורידו בביזיון בתמיה:

ואם ליתן בלבו כו'. פי' ואם אתן בלבו של פרעה להורידו למצרים איני מורידו לשם בפומבי. פי' בפרסום לעין כל. וכלו' אפי' אתן בלבו של פרעה שיורידהו למצרים בכבוד. מ"מ יורידהו בפרהסיא ויהיה לו ליעקב צער גדול. ובמת"כ בשם רש"י והערוך משמעו שגירסתם הוא אני מורידו. ובילקוט לא גרס זה כלל:

והוריד את השכינה וכדאמרינן כ"מ שגלו שכינה עמהם (נזה"ק):

כל דבר שצריך כו'. נתב' לעיל פ"נ:

לשאולה הרי שיש בו ה' בסופו ולמ"ד בתחילתו:

לביטי למדור: